הרהורי לילה (לחן אקסמן)

יָדַעְתִּי כִּי בִכְיִי – בְּכִי כוֹס בֵּין חֳרָבוֹת, לֹא יַגֶּה אֲנָשִׁים, לֹא יִשְׁבֹּר הַלְּבָבוֹת; כּי בִכְיִי עִם-מִטְרוֹת דִּמְעוֹתַי הַשְּׁפוּכִים הֵם עָנָן בַּצִיָּה עִם-מַיִם מְלוּחִים; כִּי דְמָעוֹת שֶׁנּוֹשְׁנוּ מִבְּכִי אַלְפֵי שָׁנִים – סָר כֹּחָן מִמּוֹגֵג אֶת-לִבּוֹת אֲבָנִים – וְלָמָּה, לֵב אֻמְלָל, תְּבַקֵּשׁ לַהֶבֶל מַרְגֹּעַ בַּבֶּכִי, נִחוּמִים בָּאֵבֶל? מִבַּעַד לְאֶשְׁנַבִּי אֶת-רֹאשִׁי אוֹצִיאָה, אַף-אֶקְרָא לַסְּעָרָה וְאֶשְׁאַל אֶת-פִּיהָ; אַבִּיטָה בֶעָבִים, אָבִינָה בַחֲשֵׁכָה – הַיְהִי קֵץ לַחֹשֶךְ? אִם-סוֹף לַמַּהְפֵּכָה? הֲיָשֹׁךְ הַסַּעַר וִיְפֻזְּרוּ הֶעָבִים וְנָגַהּ הַסַּהַר וְנָגְהוּ כוֹכָבִים? אַבִּיטָה אֶל-אֶרץ אַף-אֵפֶן לְמָעְלָה – אֵין חָזוֹן, אֵין קֶשֶׁב – רַק סוּפָה וָלָיְלָה.ידעתי כי בכיי בכי כוס בין חורבות לא יגה אנשים, לא ישבור הלבבות כי בכיי עם מטרות דמעותי השפוכים הם ענן בצייה עם מים מלוחים כי דמעות שנושנו מבכי אלפי שנים סר כוחן ממוגג את ליבות אבנים ולמה לב אומלל תבקש להבל מרגוע בבכי ניחומים באבל מבעד לאשנבי את ראשי אוציאה אף אקרא לסערה ואשאל את פיה אביטה בעבים אבינה בחשכה היהי קץ לחושך אם סוף למהפכה הישוך הסער ויפוזרו העבים ונגה הסהר ונגהו כוכבים אביטה אל ארץ אף אפן למעלה אין חזון אין קשב רק סופה ולילה