מה הומה הלב

השיר נכלל בטקס בר מצווה מנווה-ים כפי שנדפס בכ"ח סיוון תשכ"ב (1962) ונכלל ב"ילקוט בר מצווה" של התנועה הקיבוצית, תשכ"ז (1967), עמ' 74 ואילך. החלק הראשון בביצוע של גאולה לפיד נכלל שם בביצוע "קול יחיד מתוך בני מצווה" בליווי שלוש חליליות (אחת סופרן, אחת אלט, ואחת או סופרן או אלט). הקטע "בר מצווה בר מצווה זה היום כולו תקווה" מבוצע שם במקהלה מעורבת בארבעה קולות בדו שיח עם הקהל. קטעים אלה הם בהתאמה קטע ג' וקטע ב' בתוך מסכת שצורתה מבוא [בטעמי המקרא]-א-ב-ג-א-ד-ג-א-ב. לקטע הטקסט הפותח רשום גם לחן חלופי, וההסבר לו: "אם קו זה [של קטע ד' המקורי] של הנעימה היסודית נמצא גבוה לגבי המנעד של הילד הסולן או הילדה הסולנית - יותן בפיהם הנוסח הבא. במקרה זה הופכת הנעימה היסודית [שהיא הלחן ששרה גאולה לפיד] קול לוואי תחתון: יופק מפי טנור יחיד, אם בהברה א [בפתח] ואם בשפתיים קמוצות, או ינוגן בכלי בהנמכת אוקטבה".

מספרת גאולה לפיד, בת קיבוץ עינת לשעבר:

יהודה שרת הגיע לעינת לתקופה של חודשים אחדים, במהלך שנת הבר-מצווה שלנו (כשהיינו ילדים נהגו לחוג בפעם אחת לכולם). יהודה הגיע לעינת כדי לבצע עם חברו, חיים דן, את עריכת כל כתבי ברל כצנלסון. בתו של חיים דן, אורה, הייתה בת-כיתתי, ויהודה - כמחווה על קבלת הפנים - התנדב לתרום את חלקו למסיבת הבר-מצווה של הכיתה של אורה ושלי ולימד אותנו את השיר הנ"ל, שכתב זמן מה לפני כן לילדה בשם זֹהר בקיבוץ נען.

ואולם מתברר שהילדה זהר היתה אף היא מנווה ים. כתבה לנו בתה ענת יצחקי (מאי 2021): השיר נכתב לכבוד בת המצווה של אמי זהר בר אילן (היום זהר יצחקי) בשנת 1954, שהייתה בת טיפוחו של יהודה שרת. השיר נכתב ובוצע בקיבוץ נווה ים על במה מול הקיבוץ על ידי מקהלת קיבוץ נווה ים, בניצוחו של יהודה שרת.

שירי זמרדעים