רַק אֲנָשִׁים גַּאַוְתָנִים לָכֶם יַגִּידוּ
כִּי לֹא כָּל אִישׁ צָרִיךְ לָדַעַת אֶת סוֹדָם
וְהֵם הִמְצִיאוּ אֶת הַתֹּאַר אִינְדִּיבִידוּם
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מְעַט דִּיסְטַנְס בֵּין בְּנֵי אָדָם
אַךְ תֵּל אֲבִיבִי הֵן וַדַּאי כְּבָר הֲבִינוֹתֶם
שְׁטֻיּוֹת כָּאֵלֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יָכִיל
לְדַעֲתוֹ רַק לְהָרִיחַ בָּא הַחֹטֶם
וְהַשְׂפָתַיִם כְּדֵי לָלֶכֶת קְצָת רָכִיל
שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ הֵן נֹסַח תֵּל אֲבִיבִי
שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי הוֹי אִידֵיאַל נִשְׂגָּב
פֹּה כָּל אָדָם הוּא נֶכֶס קוֹלֶקְטִיבִי
פֹּה שׁוּם אָדָם לֹא חַי רַק אֶת חַיָּיו.
יֵשׁ תֵּל-אֶ-גְרָף לְשֵׁם מִשְׁלוֹחַ טֵלֶגְרָמוֹת
יֵשׁ תֵּל-אֶ-פוֹן שֶׁהַפְּרוֹפֶסוֹר בֶּל אָבִיו
אַךְ גַּם הָרַדְיוֹ לֹא הִצְלִיחַ מֵעוֹלָם עוֹד
רָכִיל לָלֶכֶת כֹּה מַהֵר כְּתֵל אָבִיב
בַּתֵּל-אֶ-וִיזְיָה קַל לִרְאוֹת גַּם אֶת קוֹרֵיאָה
גַּם כּוֹכָבִים אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בַּתֵּל-אֶ-סְקוֹפּ
אַךְ תֵּל אָבִיב רַק הִיא רוֹאָה כְּבָר מִלְּמַפְרֵעַ
אָדָם קוֹפֵץ שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִצְעֹק עוֹד "הוֹפּ"
שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ...
אִם לְמָשָׁל אַחֲרֵי דָּגִים שָׁתִיתָ מַיִם
חָש בְּמֵעָיו אֲזַי שְׁכֵנִי מִקְּצֵה הָעִיר
וְאִם אִשְׁתִּי, נֹאמַר, עוֹקֶרֶת לָהּ שִׁנַּיִם
אָז הַשְּׁכֵנָה מִכְּאֵב צוֹעֶקֶת אוֹי וֵי מִיר
עוֹד לֹא עָקַץ אוֹתְךָ הַזְּבוּב וּכְחֵץ מִקֶּשֶׁת
כְּבָר מְמַהֵר לְהִתְגָּרֵד פְּלוֹנִי יָדִיד
עוֹד לֹא אָמַרְתָּ לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת
וּכְבָר בָּאִים כָּל מַכָּרֶיךָ אֶל הַבְּרִית.
שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ...
רק אנשים גאוותנים לכם יגידו
כי לא כל איש צריך לדעת את סודם
והם המציאו את התואר אינדיבידום
שפירושו מעט דיסטאנס בין בני אדם
אך תל אביבי הן ודאי כבר הבינותם
שטויות כאלה בשום אופן לא יכיל
לדעתו רק להריח בא החוטם
והשפתיים כדי ללכת קצת רכיל
שלי שלך הן נוסח תל אביבי
שלך שלי הוי אידאל נשגב
פה כל אדם הוא נכס קולקטיבי
פה שום אדם לא חי רק את חייו
יש תל-א-גרף לשם משלוח טלגרמות
יש תל-א-פון שהפרופסור בל אביו
אך גם הרדיו לא הצליח מעולם עוד
רכיל ללכת כה מהר כתל אביב
בתל-א-וויזיה קל לראות גם את קוריאה
גם כוכבים אפשר לראות בתל-א-סקופ
אך תל אביב רק היא רואה כבר מלמפרע
אדם קופץ שלא הספיק לצעוק עוד "הופ"
שלי שלך...
אם למשל אחרי דגים שתיתי מים
חש במעיו אזיי שכני מקצה העיר
ואם אשתי, נאמר, עוקרת לה שיניים
אז השכנה מכאב צועקת אוי ויי מיר
עוד לא עקץ אותך הזבוב וכחץ מקשת
כבר ממהר להתגרד פלוני ידיד
עוד לא אמרת לה הרי את מקודשת
וכבר באים כל מכריך אל הברית
שלי שלך...
מילים: אברהם שלונסקי
לחן: דניאל סמבורסקי כתיבה: 1935 הלחנה: 1935
|
עפרה סמבורסקי-חמדת  |
על השיר
ביצוע נוסף (סרטון): עפרה סמבורסקי-חמדת (4.14)
שיר מתוך תכנית ל"ה של תיאטרון "המטאטא" - ביזנס (אבירי האוויר) (בכורה: 3.9.1935) (נדפס בתכניה).בתכניה מיוחסים שירי התכנית ל"משה ליפשיץ ואברהם שלונסקי".
עפרה סמבורסקי-חמדת, בתו של המלחין, מספרת (13.4.14):
"אבא התבקש להלחין את שירי הקובץ ושמח מאד על כך,מאחר שאהב מאד את סגנון השאנסון, בעקבות השפעתו של קורט וייל עליו, עוד בגרמניה!"
שיר זה נכתב שנה לאחר ששלונסקי פרסם פזמון לפורים באותו שם "שלי שלך".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 17.09.2023 19:04:25
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם