קומי צאי (לחן פאול בן-חיים)

קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה, קוּמִי צְאִי, קוּמִי צְאִי – בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי: מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי נִרְאָה צִיץ, נִרְאָה צִיץ, נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי. גַּם-בַּלֵּב שָׁב וַיְחִי פֶּרַח דּוֹדַי, נָתַן רֵיחוֹ – צְאִי בָרְכִיהוּ בַּאֲבִיבֵךְ; אַף אֲנִי, אַף אֲנִי אֶת-אֲבִיבִי בָּךְ אַשְׁכִּינָה וַאֲבָרְכֵךְ וַאֲנִיבֵךְ. יַחְדָּו נֵרֵד אֶל הַמַּעְיָן, וְכָמוֹךְ, מָלֵא רֹךְ, עַלִּיז, בָּהִיר וְאַוְרִירִי, תַּחַת שְׁמֵי אֲדֹנָי עִם הַגָּל וְעִם הַדְּרוֹר יַזְהִיר אַף יְצַלְצֵל שִׁירִי.קומי צאי, אחותי כלה, קומי צאי, קומי צאי – בשורת אביב לך הבאתי: מאחורי גדר גני נראה ציץ, נראה ציץ, נשמע קול הדרור על-ביתי. גם-בלב שב ויחי פרח דודי, נתן ריחו – צאי ברכיהו באביבך; אף אני, אף אני את-אביבי בך אשכינה ואברכך ואניבך. יחדו נרד אל המעין, וכמוך, מלא רוך, עליז, בהיר ואורירי, תחת שמי אדוני עם הגל ועם הדרור יזהיר אף יצלצל שירי.