אַגָּדָה לִילָדִים, אַגָּדָה לְבוֹגְרִים...
אַגָּדָה לִישִׁישִׁים בְּנֵי מֵאָה -
לֹא מִימוֹת דּוֹר עַתִּיק, לֹא מֵעֹמֶק הַזְּמַן
רַק עַכְשָו - מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.
אִיש הָיָה בְּצִיּוֹן, לֹא כָּמוֹהוּ כֻּלָּם:
לֹא מָשַׁךְ אֶת לִבּוֹ הַזָּהָב,
וְלַחְמוֹ וּמֵימָיו לֹא עָרְבוּ לְחִכּוֹ,
לֹא מָתְקָה הַשֵּׁנָה לְעֵינָיו.
כִּי הוּא חָשׁ הַכְּאֵב שֶׁל מוֹלֶדֶת שְׁבוּיָה
וְשָׂנָא אֶת פַּרְגּוֹל הַכּוֹבֵשׁ.
הוּא הוֹלִיךְ אֶל הַקְּרָב אֶת חֵילוֹ הַנִּסְתָּר
תַּחַת דֶּגֶל הַדַּם וְהָאֵשׁ...
כְּרֹאשׁ גְּדוּד מַכַּבִּי, כַּגְּלִילִי חִזְקִיָּה
הוּא יָשַׁב בַּמַּחְתֶּרֶת יָחִיד.
וּמִשָּׁם הוּא הָלַם עַל קְָָדְקֹֹד הָאוֹיֵב
וּמְשָׁרְתָיו בְּאֶגְרוֹף דִּינָמִיט.
אַךְ גִּלָּה הָאוֹיֵב אֶת מְקוֹם מַחְבּוֹאוֹ -
מִבְצָרוֹ הָאַחֲרוֹן שֶל יָאִיר.
שָׁם שָׁלַח עֲמָלֵק הַכַּדּוּר בְּגַבּוֹ -
כָּךְ אָבַד לוֹ רֹאשׁוֹ הַצָּעִיר...
אַגָּדָה לִילָדִים, אַגָּדָה לְבוֹגְרְים...
אגדה לילדים, אגדה לבוגרים
אגדה לישישים בני מאה -
לא מימות דור עתיק, לא מעומק הזמן
רק עכשיו - מעשה שהיה.
איש היה בציון, לא כמוהו כולם:
לא משך את ליבו הזהב,
ולחמו ומימיו לא ערבו לחיכו,
לא מתקה השינה לעיניו.
כי הוא חש הכאב של מולדת שבויה
ושנא את פרגול הכובש.
הוא הוליך אל הקרב את חילו הנסתר
תחת דגל הדם והאש...
כראש גדוד מכבי, כגלילי חזקיה
הוא ישב במחתרת יחיד.
ומשם הוא הלם על קודקוד האויב
ומשרתיו באגרוף דינמיט.
אך גילה האויב את מקום מחבואו -
מבצרו האחרון של יאיר.
שם שלח עמלק הכדור בגבו -
כך אבד לו ראשו הצעיר...
אגדה לילדים, אגדה לבוגרים...
מילים: עמנואל כץ
לחן: איתמר בן-הרואה
|
על השיר
משירי האצ"ל והלח"י.
בספרייה הלאומית יש הקלטה של השיר מפי שולמית לבנת, אך היא מוגנת בזכויות יוצרים ואפשר להאזין לה רק בבניין הספרייה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 24.07.2018 08:38:04
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם