בכרם תימן

בְּכֶרֶם תֵּימָן יָרֵחַ שָׁט רוּחַ צַחָה נוֹשֶׁבֶת. וְאָנֹכִי בְּשִׂמְלַת שַׁבָּת עַל מִפְתָּנִי יוֹשֶׁבֶת. יָבוֹא חֲתָנִי, צָעִיר וִיפֵה עֵינַיִם, אָשִׁיר לוֹ אֲנִי וְהוּא יִמְחָא כַּפַּיִם. לִבִּי הוֹמֶה בִּי פְּנִימָה... הַס, אַל תָּעִיר אֶת אִמָּא... אַל תִּפְחֲדִי, תָּמָר, אִמָּא יוֹדַעַת כְּבָר. בְּדִירָתֵנוּ תֵּשְׁבִי, תָּמָר, נְאוּם חֲתָנֵךְ סְעַדְיוֹ – וְתִלְבְּשִׁי רַק מֶשִׁי יָקָר וּתְנַגְּנִי עַל רַדְיוֹ. תֹּאכְלִי פִיסְטוּקִים וּמִזְמוֹרִים תַּשְׁמִיעִי וּשְׁנַיִם מְתוּקִים אַתְּ בְּחֵיקֵךְ תָּנִיעִי. תְּנִי אֶת יָדֵךְ, אֶגַּע בָּהּ... אַל נָא תָּעִיר אֶת אַבָּא... אַל תִּפְחֲדִי, תָּמָר, אַבָּא יוֹדֵעַ כְּבָר. בְּכֶרֶם תֵּימָן יָרֵחַ שָׁט רוּחַ צַחָה נוֹשֶׁבֶת. צֶמֶד עֵינַיִךְ בְּבַת אַחַת בִּי מַדְלִיקוֹת שַׁלְהֶבֶת. מַכֶּה בִּי הַלֵּב, אֱחֹז בִּי וְאַל תָּנוּעַ, רֹאשִׁי עָלַי סוֹבֵב וְלֹא אֵדַע מַדּוּעַ. וְנִשְׁמָתִי רוֹעֶדֶת, וְלִבָּתִי פּוֹחֶדֶת... אַל תִּפְחֲדִי, תָּמָר, זֶה יַעֲבֹר מָחָר!בכרם תימן ירח שט רוח צחה נושבת. ואנוכי בשמלת שבת על מפתני יושבת. יבוא חתני, צעיר ויפה עיניים, אשיר לו אני והוא ימחא כפיים. ליבי הומה בי פנימה... הס, אל תעיר את אימא... אל תפחדי, תמר, אימא יודעת כבר. בדירתנו תשבי, תמר, נאום חתנך סעדיו – ותלבשי רק משי יקר ותנגני על רדיו. תאכלי פיסטוקים ומזמורים תשמיעי ושניים מתוקים את בחיקך תניעי. תני את ידך, אגע בה... אל נא תעיר את אבא... אל תפחדי, תמר, אבא יודע כבר. בכרם תימן ירח שט רוח צחה נושבת. צמד עינייך בבת אחת בי מדליקות שלהבת. מכה בי הלב, אחוז בי ואל תנוע, ראשי עלי סובב ולא אדע מדוע. ונשמתי רועדת, וליבתי פוחדת... אל תפחדי, תמר, זה יעבור מחר!