פה צויר בעט ובחרט

פֹּה צֻיַּר בְּעֵט וּבְחֶרֶט וּבַחֲרוּזִים לְבָנִים מַה שֶּׁמִּתְרַחֵשׁ אֶצְלֵנוּ בֵּין הָאֳרָנִים. כִּי הַזְּמַן חוֹלֵף כְּסֶרֶט וְעוֹבְרוֹת חוֹלְפוֹת הַשָּׁנִים זֹאת צִיַּרְנוּ לְמַזְכֶּרֶת בֵּין הָאֳרָנִים. אִם הִפְרַזְנוּ קְצָת לְתִפְאֶרֶת בִּמְלִיצוֹת וּבִגְוָנִים אֵיךְ אֶפְשָׁר לִכְתֹּב אַחֶרֶת בֵּין הָאֳרָנִים. כָּךְ סִיַּמְנוּ אֶת הַסֶּרֶט בִּנְגִינָה וּבְפִזְמוֹנִים זֹאת צִיַּרְנוּ לְמַזְכֶּרֶת בֵּין הָאֳרָנִים. פה צוייר בעט ובחרט ובחרוזים לבנים מה שמתרחש אצלנו בין הארנים. כי הזמן חולף כסרט ועוברות חולפות השנים זאת ציירנו למזכרת בין הארנים. אם הפרזנו קצת לתפארת במליצות ובגוונים איך אפשר לכתוב אחרת בין הארנים. כך סיימנו את הסרט בנגינה ובפזמונים זאת ציירנו למזכרת בין הארנים.