הפרח הלבן

בְּסַעַר וְסוּפוֹת בְּיִסּוּרֵי הַדֶּרֶךְ נָשָׂא הוּא עַל לִבּוֹ הַפֶּרַח הַלָּבָן בִּשְׁחוֹר לֵילוֹת הַכְּרַךְ בִּנְתִיבֵי הַפֶּרֶךְ אֶת לְבָבוֹ שָׁמַר הַפֶּרַח הַקָּטָן הָהּ...הָהּ...הָהּ כִּי זוֹ אֲשֶׁר נָתְנָה לוֹ מִפִּרְחֵי הַגַּן לִוְּתָה אוֹתוֹ תָּמִיד בַּפֶּרַח הַלָּבָן כִּי זוֹ שֶׁלֹּא בָּכְתָה אָמְרָה אָז בְּלֹא קוֹל הַפֶּרַח הַלָּבָן, הַפֶּרַח בַּל יִבֹּל הָהּ...הָהּ...הָהּ וְכַאֲשֶׁר נִפְצַע מִכַּדּוּרֵי הַפֶּלֶד יָדוֹ לָפְתָה בְּעֹז הַפֶּרַח הַקָּטָן וְכַאֲשֶׁר נֵעוֹר שָׁאַל בְּקוֹל שֶׁל יֶלֶד אָחוֹת, אִמְרִי הֵיכָן הַפֶּרַח הַלָּבָן הָהּ...הָהּ...הָהּ כִּי זוֹ אֲשֶׁר נָתְנָה לוֹ מִפִּרְחֵי הַגַּן... וְהוּא חָזַר מִקְּרָב וְעַל לִבּוֹ הַפֶּרַח שׁוּב לָהֲטוּ בְּעֹז הַשּׁוֹשַׁנִּים בַּגַּן וְזוֹ אֲשֶׁר חִכְּתָה עָמְדָה יָפָה בַּפֶּתַח וְהוּא הִגִּישׁ לָהּ דֹּם הַפֶּרַח הַלָּבָן הָהּ...הָהּ...הָהּ כִּי זוֹ אֲשֶׁר נָתְנָה לוֹ מִפִּרְחֵי הַגַּן...בסער וסופות בייסורי הדרך נשא הוא על ליבו הפרח הלבן בשחור לילות הכרך בנתיבי הפרך את לבבו שמר הפרח הקטן הה...הה...הה כי זו אשר נתנה לו מפרחי הגן ליוותה אותו תמיד בפרח הלבן כי זו שלא בכתה אמרה אז בלא קול הפרח הלבן, הפרח בל יבול הה...הה...הה... וכאשר נפצע מכדורי הפלד ידו לפתה בעוז הפרח הקטן וכאשר נעור שאל בקול של ילד אחות, אמרי היכן הפרח הלבן הה...הה...הה כי זו אשר נתנה לו מפרחי הגן... והוא חזר מקרב ועל ליבו הפרח שוב להטו בעוז השושנים בגן וזו אשר חיכתה עמדה יפה בפתח והוא הגיש לה דום הפרח הלבן הה... הה... הה כי זו אשר נתנה לו מפרחי הגן...