בת הבאר

עֲמֻקָּה הִיא הַבְּאֵר וְנוֹשֶׁנֶת וְתָמִיד הִיא צְלוּלָה וְקָרָה עֵת אֲנִי מֵעָלֶיהָ גּוֹחֶנֶת מַבִּיטָה בִּי מִשָּׁם נַעֲרָה צַמָּתָהּ עַל כְּתֵפַיִם יוֹרֶדֶת וְכָמוֹנִי קוֹלַעַת הִיא זֵר וְכָמוֹנִי תָּמִיד הִיא בּוֹדֶדֶת וְקוֹרְאִים לָהּ הַכֹּל: בַּת הַבְּאֵר בַּת הָעַיִן, בַּת הַבְּאֵר כָּךְ אֵלֶיהָ אֲדַבֵּר בִּלְעָדַיִךְ אִישׁ לִי אַיִן בַּת הַבְּאֵר שְׁחֹרַת הָעַיִן בַּכְּפָרִים אוֹמַר עָלַיִךְ שֶׁקְּסָמִים בִּשְׁתֵּי עֵינַיִךְ וַאֲשֶׁר יִרְאֵךְ בַּת מַיִם לְבָבוֹ נִשְׁבָּר לִשְׁנַיִם לוּ כָּמוֹךְ אֲנִי כְּלוּלָה הוֹי הָיָה גוֹרָל אַחֵר לִי כָּךְ אֲנִי אוֹמֶרֶת לָהּ וְצוֹחֶקֶת וְצוֹחֶקֶת וְצוֹחֶקֶת בַּת הַבְּאֵר לִי יוֹם אֶחָד בְּחִיוּךְ שְׁאַלְתִּיהָ בַּת הַבְּאֵר נַחֲשִׁי לִי מֵרֹאשׁ בְּחִיר לִבִּי אֵימָתַי הוּא יוֹפִיעַ וּמָתַי יְנַשְּׁקֵנִי עַל רֹאשׁ? אָז עָנְתָה בַּת הַבְּאֵר מַה וּמִיהוּ לֹא יָדַעְתִּי אַךְ זֹאת אַגִּידֵךְ כַּאֲשֶׁר יְנַשֵּׁק אֶת רֹאשִׁי הוּא אָז רַק אָז יְנַשֵּׁק אֶת רֹאשֵׁךְ בַּת הָעַיִן... וַיְהִי יוֹם וַאֲנִי אֶל עֵינֶיהָ מַבִּיטָה כְּתָמִיד מַחֲרִישָׁה וּפִתְאוֹם אֵיזֶה נַעַר אֵלֶיהָ וַי, נִגַּשׁ וְנוֹשֵׁק אֶת רֹאשָׁהּ וָאֶקְרָא: אַל תַּרְשִׁי לוֹ, בַּת מַיִם וַתִּקְרָא הִיא גַּם לִי: אַל תַּרְשִׁי וָאֶחְרַד וָאֶשָּׂא הָעֵינַיִם וְהִנֵּה הוּא נוֹשֵׁק אֶת רֹאשִׁי בַּת הָעַיִן בַּת הַבְּאֵר כָּךְ אֵלַי הוּא מְדַבֵּר מִלְּבַדֵּךְ פֹּה אִישׁ לִי אַיִן בַּת הַבְּאֵר שְׁחֹרַת הָעַיִן וָאֶצְעַק לוֹ: מַה דִּבַּרְתָּ? לֹא אֲנִי הִיא שֶׁבָּחַרְתָּ בַּת הַבְּאֵר תִּמְשֹךְ הַבְּאֵרָה בְּרַח מִמֶּנָּה, הִזָּהֵרָה אָז צָחַק הוּא בְּלִי דַּבֵּר וַיִַתֵּן בִּי זוּג עֵינַיִם וָאֶרְאֶה אֶת בַּת הַבְּאֵר הוֹי מִנֶּגֶד, הוֹי מִנֶּגֶד הוֹי בְּתוֹךְ עֵינָיו הַשְּׁתַּיִם עמוקה היא הבאר ונושנת ותמיד היא צלולה וקרה עת אני מעליה גוחנת מביטה בי משם נערה צמתה על כתפיים יורדת וכמוני קולעת היא זר וכמוני תמיד היא בודדת וקוראים לה הכל: בת הבאר בת העין, בת הבאר כך אליה אדבר בלעדייך איש לי אין בת הבאר שחורת העין בכפרים אומר עלייך שקסמים בשתי עינייך ואשר יראך בת-מים לבבו נשבר לשניים לו כמוך אני כלולה הוי היה גורל אחר לי כך אני אומרת לה וצוחקת וצוחקת וצוחקת בת הבאר לי יום אחד בחיוך שאלתיה בת הבאר נחשי לי מראש בחיר לבי אימתי הוא יופיע ומתי ינשקני על ראש? אז ענתה בת הבאר מה ומיהו לא ידעתי אך זאת אגידך כאשר ינשק את ראשי הוא אז רק אז ינשק את ראשך בת העין... ויהי יום ואני אל עיניה מביטה כתמיד מחרישה ופתאום איזה נער אליה וי, ניגש ונושק את ראשה ואקרא: אל תרשי לו, בת מים ותקרא היא גם לי: אל תרשי ואחרד ואשא העיניים והנה הוא נושק את ראשי בת העין בת הבאר כך אליי הוא מדבר מלבדך פה איש לי אין בת הבאר שחורת העין ואצעק לו: מה דיברת? לא אני היא שבחרת בת הבאר תמשוך הבארה ברח ממנה, היזהרה אז צחק הוא בלי דבר וייתן בי זוג עיניים ואראה את בת הבאר הוי מנגד, הוי מנגד הוי בתוך עיניו השתיים