על ילדה בחלוק הכחול

עַל יַלְדָּה אַגָּדָה, אַגָּדָה עַל יַלְדָּה בֶּחָלוּק הַכָּחֹל. אָהֲבָה הִיא מִכֹּל עִם הַיָּם הַגָּדוֹל לְשַׂחֵק לָהּ בַּחוֹל. בְּיָדָהּ הָאַחַת דְּלִי מְכֻכָּב, בַּשְּׁנִיָּה כַּף קְטַנָּה, יְרֻקָּה. הַיָּם יִשְׁתָּאֶה לִצְחוֹקָהּ הַשּׁוֹבָב, טַיָּלִים - אֱלֵי כְּחֹל חֲלוּקָהּ. זָהֹב הוּא הַחוֹל, הֶחָלוּק הוּא כָּחֹל, וְעֵינֶיהָ חוּמוֹת-שְׁחַרְחָרוֹת, בְּלִי הֲפוּגוֹת אוֹפָה הִיא עוּגוֹת וְחוֹפְרָה מְעָרוֹת-מְעָרוֹת - - וְזָקֵן שָׁם הָיָה, בּוֹדֵד וְעָזוּב, יָשַׁב עַל הַחוֹל מִמּוּלָהּ, דּוּמָם הִתְבּוֹנֵן, מְקַנֵּא וְעָצוּב בַּ"יַּלְדָּה הַכְּחוּלָה". וַתָּרֵם הַיַּלְדָּה אֶת עֵינֶיהָ אֵלָיו וַתִּקְרָא: הוֹ עַזְרֵנִי, הַסַּב! הַזָּקֵן אָז קָרַב וְהָאוֹר בְּעֵינָיו, בָּעוּגוֹת יַעַמְלוּ יַחְדָּיו. שִׂחֲקוּ עַד הִגִּיעָה הָעֵת לְהִפָּרֵד, כִּי הָעֶרֶב הֶעֱטָה אֶת הַכּלֹ. אָז בֵּרְכָהּ הַזָּקֵן: עִמָּךְ הוּא יִצְמַח, הֶחָלוּק הַכָּחֹל. - - - וַתִּגְדַּל הַיַּלְדָּה וַתְּהִי נַעֲרָה כְּכָל הַנְּעָרוֹת. וּפְקָדוּהָ שְׁעוֹת תִּמָּהוֹן אֵין-אוֹנִים מְעִיקֹות וּמָרוֹת - - - וּבַצַּר לָהּ מְאֹד תִּתְכַּנֵּס לָהּ דּוּמָם, תַּעֲטֶה חֲלוּקָהּ הַכָּחֹל, וּבָאוּהָ מַרְאוֹת יַלְדּוּתָהּ כְּתֻמָּם וּשְׁטָפוּהָ שָׁטוֹף וְצָהוֹל.על ילדה אגדה אגדה על ילדה בחלוק הכחול אהבה היא מכל עם הים הגדול לשחק לה בחול בידה האחת דלי מכוכב בשנייה כף קטנה ירוקה הים ישתאה לצחוקה השובב טיילים אלי כחול חלוקה זהוב הוא החול, החלוק הוא כחול ועיניה חומות שחרחרות בלי הפוגות אופה היא עוגות וחופרה מערות מערות וזקן שם היה בודד ועזוב ישב על החול ממולה דומם התבונן מקנא ועצוב בילדה הכחולה ותרם הילדה את עיניה אליו ותקרא הו עזרני הסב הזקן אז קרב והאור בעיניו בעוגות יעמלו יחדיו שיחקו עד הגיעה העת להיפרד כי הערב העטה את הכל אז ברכה הזקן עמך הוא יצמח החלוק הכחול ותגדל הילדה ותהי נערה ככל הנערות ופקדוה שעות תימהון אין אונים מעיקות ומרות ובצר לה מאוד תתכנס לה דומם תעטה חלוקה הכחול ובאוה מראות ילדותה כתומם ושטפוה שטוף וצהול