היו ימים

אֵיךְ אֶשְׁכַּח אוֹתָךְ יַלְדֹּנֶת זִכְרֵךְ נִשְׁאַר לָנֶצַח חָרוּט בְּלִבִּי אֵיךְ אֶשְׁכַּח אֶת הַקְּטַנְטֹנֶת זוֹ שֶׁכָּבְשָׁה לָהּ חֵלֶק וְנִים בְּלִבִּי הָיוּ יָמִים אוֹתָם אֵין לִשְׁכֹּחַ יְמֵי חֶדְוָה וְאֹשֶׁר לְזוּג נֶאֱהָבִים הָיוּ לֵילוֹת אוֹתָם אֵין לִשְׁכֹּחַ שְׁנֵינוּ לְבַד בְּחֶבְרַת אַלְפֵי כּוֹכָבִים עֵת אוֹר פָּנַיִךְ וְזֹהַר עֵינַיִךְ מִמֶּנִּי כָּל כָּךְ רְחוֹקִים חֹם חִבּוּקִיִךְ וְאֵשׁ שִׂפְתוֹתַיִךְ אֶת כָּל אֵלֶּה אֵין שׁוֹכְחִים אֵיךְ אֶשְׁכַּח אוֹתָךְ יַלְדֹּנֶת אַתְּ חֲלוֹמִי הַתְּמִידִי בַּלַּיִל וּבַיּוֹם אֵיךְ אֶשְׁכַּח אֶת הַקְּטַנְטֹנֶת זוֹ שֶׁהָלְכָה לָהּ מִבְּלִי לוֹמַר לִי שָׁלוֹם איך אשכח אותך ילדונת זכרך נשאר לנצח חרוט בלבי איך אשכח את הקטנטונת זו שכבשה לה חלק ונים בלבי היו ימים אותם אין לשכוח ימי חדוה ואושר לזוג נאהבים היו לילות אותם אין לשכוח שנינו לבד בחברת אלפי כוכבים עת אור פניך וזוהר עיניך ממני כל כך רחוקים חם חבוקיך ואש שפתותיך את כל אלה אין שוכחים איך אשכח אותך ילדונת את חלומי התמידי בליל וביום איך אשכח את הקטנטונת זו שהלכה לה מבלי לומר לי שלום