באילנות גני

בְּאִילָנוֹת גַּנִּי זְמִירִים רִנְּנוּ אֲבָל אֲנִי נוֹתַרְתִּי בּוֹדֵדָה אֲהוּב לִבִּי הָלַךְ לוֹ וְאֵינֶנּוּ אֲהוּב לִבִּי אֱמֹר אַיֵּה אַתָּה הַכֹּל יַחְלֹף אַךְ הִיא תִּחְיֶה לָנֶצַח אַחֲוַת אָדָם עַל עֶצֶב אֲדָמוֹת לֹא יְכַלּוּהָ בִּעוּתֵי אֵימָה וְרֶצַח לֹא תָּכֵלְנָה חֶרֶב נְקָמוֹת אֲבָל אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בּוֹדֵדָה לִי קְוֻצַּת שֵׂעָר תַּלְבִּין בֵּין תַּלְתַּלַּי חַיַּי נוּגִים דּוֹדִי הֵן רַק אַתָּה לִי מָתַי דּוֹדִי, מָתַי תָּשׁוּב אֵלַי? אֲבוֹי אֲבוֹי לָךְ נַעֲרָה אֻמְלֶלֶת תּוּגַת יָמַיִךְ מִי יָבוֹא לִסְפֹּר הָלַךְ אָהוּב לִבֵּךְ לוֹ וְאֵינֶנּוּ הָלַךְ אֲהוּב לִבֵּךְ וְלֹא יַחְזֹר. באילנות גני זמירים ריננו אבל אני נותרתי בודדה אהוב לבי הלך לו ואיננו אהוב לבי אמור איה אתה הכול יחלוף אך היא תחיה לנצח אחוות אדם על עצב אדמות לא יכלוה ביעותי אימה ורצח לא תכלנה חרב נקמות אבל אני יושבת בודדה לי קווצת שער תלבין בין תלתלי חיי נוגים דודי הן רק אתה לי מתי דודי, מתי תשוב אלי? אבוי אבוי לך נערה אומללת תוגת ימיך מי יבוא לספור הלך אהוב לבך לו ואיננו הלך אהוב לבך ולא יחזור.