בשביל

בְּדִמְדּוּמֵי הָעֶרֶב אֲהַלֵּךְ בַּשְּׁבִיל וְלִבִּי לַמֶּרְחָב, לַמֶּרְחָב אָזְנִי תַּאֲזִין לְכָל רַחַשׁ וּצְלִיל מֵהַיָּם אוֹ מֵעוֹף מְרֻחָק לְקִשְׁבִּי יַגִּיעַ הַלַּחַשׁ _____ וְקוֹל הַיַּרְדֵּן הַנּוֹפֵל נִשְׁקָף הַחֶרְמוֹן גָּבוֹהַּ וָרָם עָטוּף בִּשְׁבִילֵי עֲרָפֶל בְּדִמְדּוּמֵי הָעֶרֶב אֲהַלֵּךְ בַּשְּׁבִיל הַיּוֹם חֻמּוֹ עוֹד לֹא פָּג וְנַפְשִׁי תֶּהֱמֶה, תֶּהֱמֶה כְּחָלִיל לִדְבַר מַה יִכְסַף וְעָרַג. בדמדומי הערב אהלך בשביל ולבי למרחב, למרחב אוזני תאזין לכל רחש וצליל מהים או מעוף מרוחק לקשבי יגיע הלחש _____ וקול הירדן הנופל נשקף החרמון גבוה ורם עטוף בשבילי ערפל בדמדומי הערב אהלך בשביל היום חומו עוד לא פג ונפשי תהמה, תהמה כחליל לדבר מה יכסף וערג.