שיר הטייסים

שׁוּב יַמְרִיא הַמָּטוֹס לַשָּׁמַיִם אֶל עָנָן מְרֻחָק וְאָפֹר שׁוּב נִשָֹּא הַטַּיָּס עַל כְּנָפַיִם וְעוֹנָה לוֹ שִׁירַת הַמּוֹטוֹר. בִּשְׁחָקִים אֲפֹרִים כְּעוֹפֶרֶת, אוֹ בְּשַׁחַר אַדְמוֹן כְּשׁוֹשָׁן - הַמָּטוֹס מְחַיֵּךְ לָךְ מִדֶּרֶךְ וּמִבְּרַד כַּדּוּרִים וְעָשָׁן. כִּי רוֹאֶה הוּא אוֹתָךְ פֹּה מִמַּעַל וְשׁוֹמֵר הוּא אוֹתָךְ כְּכוֹכָב, הוּא זוֹכֵר אוֹתָךְ, מְזַמֵּר הוּא לָךְ, הַמָּטוֹס הַמַּמְרִיא אֶל הַקְּרָב. בַּסּוּפָה, בַּשָּׁרָב בְּלֵיל חֹשֶׁךְ הוּא דּוֹהֵר בַּשָּׁמַיִם בּוֹדֵד, מִדְּלֵקוֹת מַצְהִיבוֹת כִּנְּחֹשֶׁת הוּא תָּמִיד רַק אֵלַיִךְ יוֹרֵד... הוּא בֵּין אֵשׁ הָאוֹיֵב וְשָׁמַיִם מְנוֹפֵף לְשָׁלוֹם בַּכָּנָף, נָא בָּרְכִיהוּ, יוֹרֵד כְּבָר הַלַּיִל, מְטוֹסֵנוּ מַמְרִיא אֶל הַקְּרָב. כִּי רוֹאֶה הוּא אוֹתָךְ פֹּה מִמַּעַל... שוב ימריא המטוס לשמים אל ענן מרוחק ואפור שוב נישא הטייס על כנפיים ועונה לו שירת המוטור. בשחקים אפורים כעופרת, או בשחר אדמון כשושן - המטוס מחייך לך מדרך ומברד כדורים ועשן. כי רואה הוא אותך פה ממעל ושומר הוא אותך ככוכב, הוא זוכר אותך, מזמר הוא לך, המטוס הממריא אל הקרב. בסופה, בשרב בליל חושך הוא דוהר בשמים בודד, מדלקות מצהיבות כנחושת הוא תמיד רק אלייך יורד... הוא בין אש האויב ושמים מנופף לשלום בכנף, נא ברכיהו, יורד כבר הליל, מטוסנו ממריא אל הקרב. כי רואה הוא אותך פה ממעל...