הידיים העובדות

רְאִיתִיכֶן בָּעֵמֶק וּבֶהָרִים וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם הַצָּרִים רְאִיתִיכֶן רִבּוֹאוֹת יָדַיִם שְׁלוּחוֹת בְּגִיל מֵאַפְסַיִם יָדַיִם יְקָרוֹת וַעֲנֻגּוֹת מְרַפְּדוֹת [?] הַסְּלָעִים וַעֲרוּגּוֹת וְזוֹרְעוֹת וְנוֹטְעוֹת מַצִּיגוֹת בְּשִׁיר אֶת הַמּוֹטוֹת שֶׁל סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת רְאִיתִיכֶם בָּעֵמֶק וּבֶהָרִים וְאַתֶּם בַּגּוֹלָה נְעָרִים לִידֵיכֶם הַקְּטַנּוֹת, הָרַכּוֹת אַדְמוֹת יִשְׂרָאֵל מְחַכּוֹת מִי יָגֵן עֲלֵיכֶם בַּצָּרָה בְּבוֹא הַשָּׁעָה הַנִּבְחָרָה מִי יִתֵּן עֲדִינוֹת יְדֵי עוֹבְדִים אַמִּיצוֹת וּמְגִנּוֹת בְּנַחֲלַת יָהּ הַנִּגְאֶלֶתראיתיכן בעמק ובהרים ובחוצות ירושלים הצרים ראיתיכן ריבואות ידיים שלוחות בגיל מאפסיים ידיים יקרות וענוגות מרפדות [?] הסלעים וערוגות וזורעות ונוטעות מציגות בשיר את המוטות של סוכת דוד הנופלת ראיתיכם בעמק ובהרים ואתם בגולה נערים לידיכם הקטנות, הרכות אדמות ישראל מחכות מי יגן עליכם בצרה בבוא השעה הנבחרה מי ייתן עדינות ידי עובדים אמיצות ומגינות בנחלת יה הנגאלת