שיר הכורים

חֲפֹר חוֹפְרִים קִבְרֵנוּ אָנוּ הַנִּקְבָּרִים שְׁחֹר שְׁחֹרִים חַיֵּינוּ אָנוּ חַיִּים מֵתִים בּוֹא, צְחַק וְרֵד לַפַּחַת אִם לְסָרִב תִּשְׁאֹף הָמוֹן אָחוּז קַדַּחַת אֶת מְקוֹמְךָ יִטְרֹף כְּפוּפִים, בְּזוּיִים אֵין אֹמֶר מְזֹהֲמִים נָמוּת לִבְכִי בָּנִים הַכֹּמֶר רֹאש בִּתְפִלָּה יָנוּד שְׁחֹרִים מִשְּׁחֹר הַפֶּחָם נַעֲלֶה, נַחֲרֹק שֵׁן שׂוֹנְאֵינוּ נְבַעֵרָה חִיל פַּחַד יִרְדְּפֵם שְׂכָרָם לֹא נְקַפֵּחָה בְּעַד רֶצַח הָאָדָם גְּמוּל לָהֶם נָשִׁיבָה נָקָם מַלֵּא יֻקַּם חפור חופרים קברנו אנו הנקברים שחור שחורים חיינו אנו חיים מתים בוא, צחק ורד לפחת אם לסרב תשאוף המון אחוז קדחת את מקומך יטרוף כפופים, בזויים אין אומר מזוהמים נמות לבכי בנים הכומר ראש בתפילה ינוד שחורים משחור הפחם נעלה, נחרוק שן שונאינו נבערה חיל פחד ירדפם שכרם לא נקפחה בעד רצח האדם גמול להם נשיבה נקם מלא יוקם