שיר אהבה

לְבָבְךָ, כְּרֵיחַ נִיחוֹחַ הַצָּף עַל פְּנֵי מַיִם רַבִּים, וּבִשְׁחוֹר מַעֲמַקֵּיהֶם נִשְׁקָפִים כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, כּוֹכְבֵי הַמִּדְבָּר בְּלֵיל קַיִץ, כְּרֵיחַ בְּשָֹמִים טוֹבִים בָּאַה אֶלַי אַהֲבָתוֹ, עַל כָּנְפֵי הָרוּחַ בָּאָבִיב – הַמִּדְבָּר, וַתָּעַף אֶל מְרוֹמֵי כּוֹכָבִים בַּשָּׁמִיִם, שָׁם חָבְרוּ נִשְׁמוֹתֵינו מִקֶּדֶם בְּטֶרֶם נוֹלַדְנוּ.לבבך, כריח ניחוח הצף על פני מים רבים, ובשחור מעמקיהם נשקפים כוכבי השמים, כוכבי המדבר בליל קיץ, כריח בשומים טובים באה אלי אהבתו, על כנפי הרוח באביב – המדבר, ותעף אל מרומי כוכבים בשמים, שם חברו נשמותינו מקדם בטרם נולדנו.