מילים: שמואל פישר
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: שמואל פרשקו
|
סלינה אלפנדרי 
פסנתר: אהרון לזר (לזרוף)
שנת הקלטה: 15.6.1952 מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
שרה יערי 
שנת הקלטה: 195X
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שרה פטשפט-דניאלי 
שנת הקלטה: 6.8.1951
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
הגולשת דרורה לביא (דברים שמסרה לזֶמֶרֶשֶׁת ב-8.5.2019):
פישר כתב את השיר לזכר בן אחיו מיכה (מיכאל) פישר, בנם של ברוניה (ברכה) ומשה פישר. מיכה נפל בקרב מידי חיילים בריטיים בשכונת עזרא בתל אביב ב-5.12.1947. מיכה פישר אהב מוזיקה, ספרות, ואף כתב בעצמן. הוא ניגן בכינור ובמפוחית והשתתף בפסטיבל המחולות בדליה. הוריו של מיכה היו חברי משפחתי, וגרו ברחוב ברנר בתל אביב.
לי יש זיכרון מטושטש של מיכה, כשהוא מניף אותי, פעוטה בת שנתיים-שלוש, אל על. אמו ברוניה הייתה זמרת ובבית היה פסנתר. אני זוכרת היטב את חדרו, שנשאר כשהיה גם לאחר מותו, ואת הכינור (כן, הכינור שמופיע בשיר) תלוי על הקיר ואת בגדי המחול שלו. מיכה היה בן יחיד להוריו, ולאחר מותם לא נשאר נצר למשפחתם.
השיר מופיע בספר שראה אור ארבע שנים לאחר נפילתו – "מיכה – עלים לזכרו". יהא השיר הזה, שנכתב על מיכה פישר בידי דודו, אנדרטה לזכרו.
ר' השיר בלחן בנימין גוסטין.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תודה לדן שלזינגר