תנים בדמי הליל

בַּשָּׂדוֹת וּבַכְּרָמִים עוֹלֶה קוֹל יְלֵל יִלְלַת תַּנִּים קְטַנִּים בִּדְמִי לַיְלָה שָׁחֹר אָפֵל הוֹ, הוֹ, הוֹ, הוֹ, לַיְלָה בָּא וְתַן יָצָא לוֹ לְטַיֵּל בַּשָּׂדוֹת וּבַכְּרָמִים בּוֹרְקִים אוּרִים בְּרַק עֵינֵי תַּנִּים לַטֶּרֶף מְשַׁחֲרִים וּמְצַפִּים הוֹ, הוֹ, הוֹ, הוֹ... עַל שָׂדוֹת וְעַל כְּרָמִים אוֹר שַׁחַר יָהֵל בֶּהָלָה תָּקְפָה תַּנִּים פָּסַק נָדַם כָּל הַיְּלֵל דּוּמִיָּה, דּוּמִיָּה בֹּקֶר בָּא וְתַן בַּמְּעָרָה נִבְלָע בשדות ובכרמים עולה קול ילל יללת תנים קטנים בדמי לילה שחור אפל הו, הו, הו, הו, לילה בא ותן יצא לו לטייל בשדות ובכרמים בורקים אורים ברק עיני תנים לטרף משחרים ומצפים הו, הו, הו, הו... על שדות ועל כרמים אור שחר יהל בהלה תקפה תנים פסק נדם כל הילל דומיה, דומיה בוקר בא ותן במערה נבלע