זאת אומרת

הַפְּרָחִים כְּמוֹ שָׁטִיחַ הִשְׂתָּרְעוּ פֹּה בַּמּוֹרָד, וּגְדַלְיָהוּ אֲבַטִּיחַ - מִצַּד סֶגֶ'רָה יָרַד. הוּא נִגַּשׁ אֵלַי בַּדֶּרֶךְ וְיָרַד מֵעַל הַפֶּרֶד וּשְׁנֵיהֶם כָּרְעּו לִי בֶּרֶךְ, גַּם הַפֶּרֶד - זֹאת אוֹמֶרֶת. וּגְדַלְיָהוּ אָז אֶת פִּיו פָּתַח וְהִסְבִּיר שֶׁהַמַּצָּב הוּא כָּךְ: שֶׁבַּבֹּקֶר, זֹאת אוֹמֶרֶת, מְהֻמָּם הוּא, זֹאת אוֹמֶרֶת, וּבַלַּיְלָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא נִרְדָּם הוּא, זֹאת אוֹמֶרֶת. הוּא בָּאֹכֶל, זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא נוֹגֵעַ, זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא הַפֶּרֶד, זֹאת אוֹמֶרֶת, אֶלָּא גְּדַלְיָה, זֹאת אוֹמֶרֶת. וּלְפָנַי פֹּה, זֹאת אוֹמֶרֶת, בֵּין עַרְבַּיִם, זֹאת אוֹמֶרֶת, הוּא כּוֹרֵעַ, זֹאת אוֹמֶרֶת, עַל בִּרְכַּיִם, זֹאת אוֹמֶרֶת. שֶׁאַבִּיט בּוֹ, זֹאת אוֹמֶרֶת, בְּסִימְפַּטְיָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא בַּפֶּרֶד, זֹאת אוֹמֶרֶת, רַק בִּגְדַלְיָה, זֹאת אוֹמֶרֶת. זֹאת שָׁמַעְתִּי וְהִרְגַּשְׁתִּי כִּי חוֹלֶה הוּא, זֶה הָאִישׁ, חִיש מַהֵר חֲמוֹר חָבַשְׁתִּי, לָרוֹפֵא דָּהַרְתִּי חִישׁ... וְהִתְחַלְתִּי מְסַפֶּרֶת בְּדִיּוּק וְלֹא בְּעֵרֶךְ, אֵיךְ גְּדַלְיָהוּ עִם הַפֶּרֶד לְפָנַי כָּרְעוּ עַל בֶּרֶךְ. וּפִתְקָה הוֹצֵאתִי לְפָנָיו, וְקָרָאתִי מַהוּ הַמַּצָּב... שֶׁבַּבֹּקֶר, זֹאת אוֹמֶרֶת... הָרוֹפֵא עָנָה בְּנַחַת: אָנֹכִי כְּבָר בֶּן שְׁמוֹנִים - אַךְ אֶזְכֹּר עוֹד, כֵּן, זֶה כָּכָה, אֵלֶּה הֵם הַסִּימָנִים. לַמַּחֲלָה הַזֹּאת, זִכְרִי רַק, אֵין רֶצֶפְּטִים וּפַטֶנְטִים. בָּהּ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי רַק מְרַפְּאִים הַפַּצְיֶנְטִים וּבְעִנְיַן גְּדַלְיָהוּ, שֶׁרָכַב עַל הַפֶּרֶד - זֶהוּ הַמַּצָּב: אִם הַלֵּב בּוֹ, זֹאת אוֹמֶרֶת, מִתְגַּעֲגֵעַ, זֹאת אוֹמֶרֶת, וְיוֹתֵר הוּא, זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא יוֹדֵעַ, זֹאת אוֹמֶרֶת, זֶה סִימָן לָךְ, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁמִסְכֵּן הוּא, זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא הַפֶּרֶד, זֹאת אוֹמֶרֶת, אֶלָּא גְּדַלְיָה, זֹאת אוֹמֶרֶת. עוֹד תִּקְּחִי לָךְ, זֹאת אוֹמֶרֶת, עֲגָלֹנֶת, זֹאת אוֹמֶרֶת, וְתִסְּעִי בָּהּ, זֹאת אוֹמֶרֶת, הַחֻפָּתָה, זֹאת אוֹמֶרֶת. בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ, זֹאת אוֹמֶרֶת, תִּרְתְּמִיהוּ, זֹאת אוֹמֶרֶת, לֹא אֶת גְּדַלְיָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, זֹאת אוֹמֶרֶת אֶת הַפֶּרֶד. וּבַדֶּרֶךְ, זֹאת אוֹמֶרֶת, יְחַיְּכוּ לָךְ, זֹאת אוֹמֶרֶת, גַּם הַפֶּרֶד, זֹאת אוֹמֶרֶת, וּגְדַלְיָהוּ, זֹאת אוֹמֶרֶת! הפרחים כמו שטיח השתרעו פה במורד, וגדליהו אבטיח - מצד סג'רה ירד. הוא ניגש אלי בדרך וירד מעל הפרד ושניהם כרעו לי ברך, גם הפרד - זאת אומרת. וגדליהו אז את פיו פתח והסביר שהמצב הוא כך: שבבוקר, זאת אומרת, מהומם הוא, זאת אומרת, ובלילה, זאת אומרת, לא נירדם הוא, זאת אומרת. הוא באוכל, זאת אומרת, לא נוגע, זאת אומרת, לא הפרד, זאת אומרת, אלא גדליה, זאת אומרת. ולפני פה, זאת אומרת, בין ערביים, זאת אומרת, הוא כורע, זאת אומרת, על ברכיים, זאת אומרת. שאביט בו, זאת אומרת, בסימפטיה, זאת אומרת, לא בפרד, זאת אומרת, רק בגדליה, זאת אומרת. זאת שמעתי והרגשתי כי חולה הוא, זה האיש, חיש מהר חמור חבשתי, לרופא דהרתי חיש... והתחלתי מספרת בדיוק ולא בערך, איך גדליהו עם הפרד לפני כרעו על ברך. ופיתקה הוצאתי לפניו, וקראתי מהו המצב... שבבוקר, זאת אומרת... הרופא ענה בנחת: אנוכי כבר בן שמונים - אך אזכור עוד, כן, זה ככה, אלה הם הסימנים. למחלה הזאת, זיכרי רק, אין רצפטים ופטנטים. בה אחד את השני רק מרפאים הפצינטים ובעניין גדליהו, שרכב על הפרד - זהו המצב: אם הלב בו, זאת אומרת, מתגעגע, זאת אומרת, ויותר הוא, זאת אומרת, לא יודע, זאת אומרת, זה סימן לך, זאת אומרת, שמיסכן הוא, זאת אומרת, לא הפרד, זאת אומרת, אלא גדליה, זאת אומרת. עוד תיקחי לך, זאת אומרת, עגלונת, זאת אומרת, ותיסעי בה, זאת אומרת, החופתה, זאת אומרת. ביום שמש, זאת אומרת, תירתמיהו, זאת אומרת, לא את גדליה, זאת אומרת, זאת אומרת את הפרד. ובדרך, זאת אומרת, יחייכו לך, זאת אומרת, גם הפרד, זאת אומרת, וגדליהו, זאת אומרת!