פזמון המקלחת

בְּפִתְחָהּ שֶׁל הַמִּקְלַחַת שֶׁלֶט "שְׁלוּ הַנַּעֲלַיִם" כִּי הֻחְלַט נַסּוֹת לִשְׁמֹר עַל נִקָּיוֹן בְּמַחֲנַיִם כַּפְכַּפִּים הֻנְחוּ בְּסֵדֶר לְבַל לֹא יוּבָא בֹּץ פְּנִימָה כֹּל מַכְנִיס בֹּץ לַמִּקְלַחַת זְעָקָה עָלָיו נָרִימָה הָרִאשׁוֹן נִכְנַס בְּשֶׁקֶט אֵין אָדָם עוֹד בַּמִּקְלַחַת נִקָּיוֹן שׂוֹרֵר סָבִיב רְאוּ מַמָּשׁ נִגְרֶמֶת נַחַת נְעָלָיו הוּא לֹא חָלַץ, אֶחָד הֵן לֹא יַזִּיק מְאוּמָה כָּל מַכְנִיס בֹּץ לַמִּקְלַחַת זְעָקָה עָלָיו נָרִימָה הַשֵּׁנִי הִנֵּה מַגִּיעַ עַד בִּרְכָּיו בְּמַגָּפַיִם לַמִּקְלַחַת הוּא מֵצִיץ, רוֹאֶה אֶת זוּג הַנַּעֲלַיִם הוּא מַחֲלִיט נוּ נִכְנְסוּ כְּבָר אֶכָּנֵס אֲנִי קָדִימָה כָּל מַכְנִיס בֹּץ לַמִּקְלַחַת זְעָקָה עָלָיו נָרִימָה הַשְּׁלִישִׁי אָדָם יָשָר הִבִּיט, חִפֵּשׂ זוּג כַּפְכַּפִּים אַךְ אִם גַּם שְׁנַיִם נִכְנְסוּ כְּבָר אֵין כַּפְכַּף בַּמַּדָּפִים הוּא נִכְנַס אַף כִּי יָדַע שֶׁאֵין הוּא בֵּן יָחִיד לְאִמָּא כָּל מַכְנִיס בֹּץ לַמִּקְלַחַת זְעָקָה עָלָיו נָרִימָה הַמִּקְלַחַת נִשְׁתַּתְּקָה, הָאַחֲרוֹנִים מִשָּׁם יָצְאוּ אִם עֲבַרְתֶּם בְּמִקְרֶה הָצִיצוּ כָּך אוֹתָהּ תִּמְצְאוּ רַק הַבֹּץ בְּשִׁכְבוֹתָיו מַבִּיט בַּאֲדִישׁוּת בַּשֶּׁלֶט בּוֹ מֻסְבָּר כִּי נַעֲלַיִם יֵשׁ לִתְלוֹת מִחוּץ לַדֶּלֶת בפתחה של המקלחת שלט "שלו הנעליים" כי הוחלט נסות לשמור על ניקיון במחניים כפכפים הונחו בסדר לבל לא יובא בוץ פנימה כל מכניס בוץ למקלחת זעקה עליו נרימה הראשון נכנס בשקט אין אדם עוד במקלחת ניקיון שורר סביב ראו ממש נגרמת נחת נעליו הוא לא חלץ, אחד הן לא יזיק מאומה כל מכניס בוץ למקלחת זעקה עליו נרימה השני הנה מגיע עד ברכיו במגפיים למקלחת הוא מציץ, רואה את זוג הנעליים הוא מחליט נו נכנסו כבר אכנס אני קדימה כל מכניס בוץ למקלחת זעקה עליו נרימה השלישי אדם ישר הביט, חיפש זוג כפכפים אך אם גם שניים נכנסו כבר אין כפכף במדפים הוא נכנס אף כי ידע שאין הוא בן יחיד לאמא כל מכניס בוץ למקלחת זעקה עליו נרימה המקלחת נשתתקה, האחרונים משם יצאו אם עברתם במקרה הציצו כך אותה תמצאו רק הבוץ בשכבותיו מביט באדישות בשלט בו מוסבר כי נעליים יש לתלות מחוץ לדלת