שה וגדי - עמליה (ויולה) חקל

שֶׂה וּגְדִי, גְּדִי וְשֶׂה כָּךְ מַתְחִיל הַמַּעֲשֶׂה: שֶׂה עָמַד עַל-יַד הַשַּׁעַר וְהַגְּדִי הָלַךְ לַיַּעַר. שֶׂה וּגְדִי, גְּדִי וְשֶׂה כָּךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה וַיֹּאמַר לַשֶּׂה הַגְּדִי: "קוּם וָלֵךְ נָא עִמָּדִי!" שֶׂה וּגְדִי... אַךְ אָמַר הַשֶּׂה: "כְּבָר עֶרֶב וּבַיַּעַר יֵשׁ זְאֵב-טֶרֶף" שֶׂה וּגְדִי... "הוּא יִגַּשׁ קָרוֹב, קָרוֹב, וְאֶת שְׁנֵינוּ שָׁם יִטְרֹף." שֶׂה וּגְדִי... אַךְ הַגְּדִי אָחוֹר פָּנָה לוֹ וְהָלַךְ לוֹ וְהָלַךְ לוֹ. שֶׂה וּגְדִי... עַד עַכְשָׁו הַגְּדִי לֹא שָׁב, וְהַשֶּׂה חִכָּה לַשָּׁוְא... שֶׂה וּגְדִי... וַיִּבְכֶּה הַשֶּׂה בְּלִי הֶרֶף: "גָּד-גִּדְיִי הָיָה לְטֶרֶף!" שֶׂה וּגְדִי... וְנִשְׁאַר בְּלִי גְּדִי הַשֶּׂה – כָּךְ נִגְמַר הַמַּעֲשֶׂה שֶׂה וּגְדִי, גְּדִי וְשֶׂה כָּךְ נִגְמַר הַמַּעֲשֶׂה.שה וגדי, גדי ושה כך מתחיל המעשה שה עמד על-יד השער והגדי הלך ליער שה וגדי, גדי ושה כך היה המעשה ויאמר לשה הגדי: "קום ולך נא עימדי!" שה וגדי... אך אמר השה: "כבר ערב... וביער יש זאב- טרף", שה וגדי... "הוא ייגש קרוב, קרוב, ואת שנינו שם יטרוף", שה וגדי... אך הגדי אחור פנה לו והלך לו והלך לו. שה וגדי... עד עכשיו הגדי לא שב, והשה חיכה לשווא... שה וגדי... ויבכה השה בלי הרף: "גד -גדיי היה לטרף!" שה וגדי... ונשאר בלי גדי השה כך נגמר המעשה. שה וגדי, גדי ושה כך נגמר המעשה.