בלדה (לחן משה וילנסקי)

עוּרָה נֵבֶל, חֲצוֹת לַיִל רֹאשׁ אַשְׁמֹרֶת תִּיכוֹנָה דַּבֵּר הִי, דַּבֵּר הֶגֶה דַּבֵּר שִׂיחַ, דַּבֵּר הֶגֶה, לֵב דָּוֶה! רוֹעֲפִים נִטְפֵי הַגֶּשֶׁם יִרְוְיוּן תַּלְמֵי שָׂדַי. חֶלְקָה אַחַת אִם לֹא נִמְטָרָה, רַוֵּי תְּלָמֶיהָ דִּמְעָתִי. עוּרָה נֵבֶל... אֶשְׁתּוֹלְלָה סוּפָה מִקֶּדֶם עָקְרָה אֶת אַלּוֹנֵי בָּשָׁן אֵלָה אַחַת אִם-לֹא נֶעֶקְרָה תַּעַקְרֶנָּה אַנְחָתִי עוּרָה נֵבֶל...עורה נבל, חצות ליל ראש אשמורת תיכונה דבר הי, דבר הגה דבר שיח, דבר הגה, לב דוה! רועפים נטפי הגשם ירויון תלמי שדי. חלקה אחת אם לא נמטרה, רוי תלמיה דמעתי. עורה נבל... אשתוללה סופה מקדם עקרה את אלוני בשן אלה אחת אם-לא נעקרה תעקרנה אנחתי עורה נבל...