סבא פיקולינו

יָדוּעַ הוּא בְּכָל הָעִיר אָהוּב עַל כָּל בַּמְבִּינוֹ זֶה סַבָּא פִּיקוֹלִינוֹ זֶה סַבָּא פִּיקוֹלִינוֹ מִשַּׁחַר וְעַד לֵיל יָשִׁיר לִצְלִיל הַקּוֹנְצֶרְטִינוֹ זֶה סַבָּא פִּיקוֹלִינוֹ שֶׁחַי מִן הָאֲוִיר בְּרוֹמָא הָעִיר מַרְאֶה נֶהְדָּר פְּסָלִים וּתְמוּנוֹת יוֹנִים וְכִכָּר וְקַבְּצָנִים מְלוֹא כָּל הָעִיר הַכֹּל מֵרִיעַ בְּשִׁיר אַךְ לֹא עַל זֹאת הַיּוֹם יְסֻפַּר אֶלָּא עַל אִישׁ זָקֵן וּמוּזָר אֵין לוֹ פְּרוּטָה בֵּיתוֹ הַסַּפְסָל, אֲבָל... לִבּוֹ זָהָב, וְזֶמֶר עַל שְׂפָתַיִם, אִם יֵשׁ שִׂמְחָה - אֶצְלוֹ הִיא בָּעֵינַיִם. יָדוּעַ הוּא בְּכָל הָעִיר... בַּיּוֹם בַּלֵּיל - אִם חֹרֶף אוֹ סְתָו הַיְּלָדיִם רָצִים אַחֲרָָיו וּמְבַקְּשִׁים אוֹתוֹ לְהַתְחִיל לָשִׁיר אֶת זֶמֶר הַגִּיל וְהַזָּקֵן אֵינוֹ מְסָרֵב וּמְנַגֵּן וְגַם מִתְלַהֵב אָמְנָם הַקּוֹל רוֹעֵד הוּא וְדַל, אֲבָל... לִבּוֹ זָהָב, וְזֶמֶר עַל שְׂפָתַיִם, אִם יֵשׁ שִׂמְחָה - אֶצְלוֹ הִיא בָּעֵינַיִם. יָדוּעַ הוּא בְּכָל הָעִיר... שֶׁחַי מִן הָאֲוִיר וְלֹא פּוֹסֵק מִשִּׁיר! זֶה סַבָּא פִּיקוֹלִינוֹ!ידוע הוא בכל העיר אהוב על כל במבינו זה סבא פיקולינו זה סבא פיקולינו משחר ועד ליל ישיר לצליל הקונצרטינו זה סבא פיקולינו שחי מן האוויר ברומא העיר מראה נהדר פסלים ותמונות יונים וכיכר וקבצנים מלוא כל העיר הכל מריע בשיר אך לא על זאת היום יסופר אלא על איש זקן ומוזר אין לו פרוטה ביתו הספסל, אבל... ליבו זהב, וזמר על שפתיים, אם יש שמחה - אצלו היא בעיניים. ידוע הוא בכל העיר... ביום בליל - אם חורף או סתיו הילדים רצים אחריו ומבקשים אותו להתחיל לשיר את זמר הגיל והזקן אינו מסרב ומנגן וגם מתלהב אמנם הקול רועד הוא ודל, אבל... ליבו זהב, וזמר על שפתיים, אם יש שמחה - אצלו היא בעיניים ידוע הוא בכל העיר... שחי מן האוויר ולא פוסק משיר! זה סבא פיקולינו!