המשוטים

מַטָּה מַעְלָה מַעְלָה מַטָּה הַסִּירָה לָהּ חֵרֶשׁ שָׁטָה הַמָּשׁוֹט מַחְלִיק בַּמַּיִם וּמִמַּעַל תְּכוֹל שָׁמַיִם מְשׁוֹטַי רֵעַי הַשְּׁנַיִם מַהֲרוּ הַכּוּ בַּמִַּים וְנִרְדְפָה דָּג שֶּׁל כֶּסֶף וְנַגִּיעַ אֶל אִי קֶסֶם שָׁם גַּמָּד שׁוֹמֵר הַשַּׁעַר וְשׁוֹכֵן הוּא שָׁם בַּיַּעַר וּבַיַּעַר עֵץ צוֹמֵחַ עַל יָדוֹ מַעְיָן קוֹלֵחַ וּבַמַּיִם חֲבַצֶּלֶת לָהּ עָלִים זָהָב וּתְכֵלֶת מִי אֵלֶיהָ שֶׁיַּגִּיעַ לִקְרָאתוֹ אַרְמוֹן יוֹפִיעַ מְשׁוֹטַי הַחְלִיקוּ חוּשׁוּ מַהֲרוּ אַל נָא תָּפוּשׁוּ מַעְלָה מַטָּה מַטָּה מַעְלָה הַסִּירָה נֶחְפֶּזֶת הָלְאָה מטה מעלה מעלה מטה הסירה לה חרש שטה המשוט מחליק במים וממעל תכול שמים משוטיי רעי השניים מהרו הכו במים ונרדופה דג של כסף ונגיע אל אי קסם שם גמד שומר השער ושוכן הוא שם ביער וביער עץ צומח על ידו מעין קולח ובמים חבצלת לה עלים זהב ותכלת מי אליה שיגיע לקראתו ארמון יופיע משוטיי החליקו חושו מהרו אל נא תפושו מעלה מטה מטה מעלה הסירה נחפזת הלאה

מקור: "ניסן כהן מלמד: רינתי, חלק ג'", תשי"ג 1953, עמוד 18