כי היין שמור בעינב

כִּי הַיַּיִן שָׁמוּר בָּעֵנָב הוּא וְהָעֶצֶב נוֹגֵן בַּלֵּבָב רַק הַצְּחוֹק בֶּן-בְּלִי-חֹק וְשׁוֹבָב הוּא יְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם הָרָחָב: בַּבָּסִיס, בַּמִּשְׁלָט, בְּלֵילוֹת-הַשָּׁרָב הוּא אִתָּנוּ הַצְּחוֹק הַפָּרוּעַ הוּא אִתָּנוּ בָּאֵשׁ, הוּא אִתָּנוּ בַּקְּרָב הוּא נוֹשֵׁק אֶת שִׂפְתֵי הַפָּצוּעַ.כי היין שמור בעינב הוא והעצב נוגן בלבב, רק הצחוק בן-בלי-חוק ושובב הוא, ישוטט בעולם הרחב: בבסיס, במשלט, בלילות-השרב הוא אתנו, הצחוק הפרוע, הוא אתנו באש, הוא אתנו בקרב, הוא נושק את שפתי הפצוע.

המילים מתוך מחברתה השניה של דליה ארדי (שנים 1951-2). במחברת הבית הראשוון בסוף עמ' 19, השני בתחילת 20.

על אימות מְחברי השיר מספר אלי סט:

את הבילוש אחר מחברי "כי היין שמור בעינב" התחלנו במקום הטבעי לחפש בו: אקו"ם. עד מהרה מצאנו באתר אקו"ם כי לשיר בשם "שיר הצחוק" שני מחברים אפשריים למילים: משה דור ונתן יונתן, ושלושה מלחינים אפשריים: אפרים וייל, גיל אלדמע ושמואל פרשקו. מאחר וייתכן כי קיים יותר משיר אחד בשם "שיר הצחוק", פנינו לאקו"ם בבקשת בירור. עד שתגיע התשובה פעלנו בשני ערוצים.

בערוץ הראשון, המחקרי, גילינו:

1. בספרו של אליהו הכהן, "שירי עם עבריים" (הוצאה פרטית במספר קטן של עותקים, התשי"ח, עמ' 246, צפו ביורם טהרלב מספר על הספר) השיר שמתחיל במילים "כי היין שמור בעינב" מיוחס לנתן יונתן, והלחן - לגיל אלדמע.
2. באוסף של מאיר נוי (מחברת מס' 7, עמ' 111) תחת הכותרת "שיר הצחוק" מופיע השיר "כי היין שמור בעינב" כשהוא מיוחס לנתן יונתן, הלחן לגיל אלדמע וכן מצוין ששר עוזי מאירי.

משני אלו די ברור כי מחבר המילים הוא נתן יונתן; לגבי גיל אלדמע – עדיין ספק אם הוא היה מלחין או מעבד. 

בערוץ השני נבדקו מה מקורות המידע על מחברי השיר:

עוזי מאירי שביצע אותו בתקליט "שירי תנועות הנוער" ודב זעירא, בעליה של חברת "התקליט" שהפיקה את התקליט, לא יכלו להוסיף מידע. ב"שירונט" תחת הכותרת "שיר הצחוק" מופיעות המילים של "כי היין שמור בעינב" כשהוא מיוחס למשה דור (מילים) ולאפריים וייל (לחן) ורשום שאת השיר ביצעה אלכסנדרה. אלכסנדה (פרידמן) הייתה זמרת שפעלה בארץ בסוף שנות ה-60 עד תחילת שנות ה-70. ב-1968 היא הוציאה תקליט בשם "ילקוט מלא שירים"; השיר הראשון בתקליט הוא "שיר הצחוק" המיוחס למשה דור ולאפרים וייל. ניסינו להגיע לשיר באמצעות הקישור המופיע ליד השיר באתר "סטריאו ומונו": הגענו ליוטיוב, מצאנו שם מספר שירים בשם "שיר הצחוק", אבל את אף אחד מהם לא שרה אלכסנדרה... 
כשהגענו בסופו של דבר להקלטה של אלכסנדרה, שמענו להפתעתנו שיר אחר הפותח במילים "בוא לחצר, אריה, בחייך", והוא אכן "שיר הצחוק" של משה דור ואפרים וייל, השונה בתכלית במילותיו ובלחנו מהשיר "כי היין שמור בעינב".

במקביל הגיעה מאקו"ם ידיעה כי "שיר הצחוק" של דור וּוייל הוקלט גם ע"י "מקהלת צדיקוב". ניתן לשמוע קטע מההקלטה באתר הספריה הלאומית.

מאחר והתקליטים קדמו בהרבה ל- "1000 זמר ועוד זמר", סביר להניח שכשיצא הספר השם "שיר הצחוק" (למילים של "כי היין שמור בעינב") הועתק מתקליט "שירי תנועות הנוער" ושמו של משה דור כמחבר "שיר הצחוק" (למרות שזה היה "שיר הצחוק" אחר) הועתק מתקליטה של אלכסנדרה.

להסרת ספק משאלת מחבר המילים: נתן שחר שאל את משה דור מי חיבר את "כי היין שמור בעינב"; משה דור ענה שאינו יודע ומכאן ברור שלא הוא כתב את השיר. בינתיים הצטברו גם תשובות של אקו"ם, מהן הסתבר כי בעבר הייתה אליהם פניה של נתן יונתן בטענה שהוא כתב את "כי היין שמור בעינב" והתקבלה מהם גם ההודעה המכרעת כי "שיר הצחוק" אכן חובר ע"י נתן יונתן, וכי המידע הרשום ב"שירונט" שגוי. לזכות אקו"ם ייאמר כי מאגרם עודכן במהירות.

להסרת הספק משאלת המלחין: הוסיף נחומי הרציון כי לפני זמן רב הוא שאל את גיל אלדמע וזה ענה לו שלא הוא הלחין את "כי היין שמור בעינב".

וכך קיבל תוקף המידע שמסר נתן יונתן לאורי: נתן יונתן כתב את המילים; פרשקו את הלחן.

הבלגן התחיל כנראה מתקליט "שירי תנועות הנוער" (1975) שם ניתן לשיר "כי היין שמור בעינב" השם "שיר הצחוק". מהיכן השם הזה? לא ברור! הוא לא מופיע במחברתה של דליה ארדי (המקור המוקדם ביותר בידינו לשיר - ר' פרטים ב"על השיר"), ואין סימן כל שהוא לשם זה לפני הוצאת אותו תקליט.

(תודה לנתן שחר ולנחומי הר-ציון על עזרתם בתחקיר.)