ראש פינה (לחן גבירטיג)

בֵּין סְלָעֶיהָ בַּגָּלִיל, חֲבוּיָה בְּחֵיק הָהָר, מִשְׁתַּקֶּפֶת בַּכִּנֶּרֶת עֵין רֹאשׁ-פִּנָּה – תֵּל נִסְתָּר. מַה יָּפִית רֹאשׁ פִּנָּתִי, כֶּתֶר רֹאשׁ שֶׁלִּי, אֵרַשְׂתִּיךְ בְּדָם וָסֵבֶל לִי, לִי, לִי. שְׁבִיל סוֹלַל עֲלֵי מוֹרָד, שְׁבִיל חָדָשׁ בֵּין אַבְנֵי כֵּף, אַלּוֹנִים פּוֹרְשִׂים צַמֶּרֶת, דֹּם שָׁרִים לְבֶן-יוֹסֵף. בֵּין הַבֶּקַע וְהַשִּׂיא קֶבֶר-עַד חֻצַּב, אַלּוֹנִים נָדִים בְּאֵבֶל: שְׁכַב, שְׁכַב, שְׁכַב, שְׁכַב. וּבַלַּיְלָה עִם חֲצוֹת קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִרְעַד: "אֵין כּוֹבְשִׁים אֶת רֹאשׁ הַסֶּלַע – אִם אֵין קֶבֶר בַּמּוֹרָד!" וּבַדְּמִי לְאוֹר כּוֹכָב הֶרָה גְּדוּד מַעְפִּיל וְכָל שַׁעַל – אֶנְקַת נֵבֶל: צְלִיל, צְלִיל, צְלִיל...בין סלעיה בגליל, חבויה בחיק ההר, משתקפת בכינרת עין ראש-פינה – תל נסתר. מה יפית ראש פינתי, כתר ראש שלי, ארשתך בדם וסבל לי, לי, לי. שביל סולל עלי מורד, שביל חדש בין אבני כף, אלונים פורשים צמרת, דום שרים לבן-יוסף. בין הבקע והשיא קבר-עד חוצב, אלונים נדים באבל: שכב, שכב, שכב, שכב. ובלילה עם חצות קול דממה דקה ירעד: "אין כובשים את ראש הסלע – אם אין קבר במורד!" ובדמי לאור כוכב הרה גדוד מעפיל וכל שעל – אנקת נבל: צליל, צליל, צליל...

צילום חדר האוכל של היישוב מבוא ביתר מאמצע שנות החמישים, ובו הציטוט "אֵין כּוֹבְשִׁים אֶת רֹאשׁ הַסֶּלַע – אִם אֵין קֶבֶר בַּמּוֹרָד!" מתוך השיר.