אֲנַחְנוּ יָצָאנוּ עִם שַׁחַר לִפְשֹׁט בֶּהָרִים וּבַגַּיְא אִם נָם כָּל הָעוֹלָם יוֹם כְּלַיְלָה – הַנֹּעַר יָקוּם עֵר וָחַי! נָשָׂאנוּ בְּעֹז מַעַל מַעַל אֶת דֶּגֶל הַמֶּרֶד הָרָם עַל דֶּגֶל חַיֵּינוּ חָרַתְנוּ: אַל פַּחַד מִמָּוֶת וָדָם! אִם יָד נָכְרִיָּה פְּרִי יָדֵינוּ תִּירַשׁ וּשְׂדוֹתֵינוּ תַּשְׁמִיד – לִפְרֹק מֵעַל שֶׁכֶם יָצָאנוּ הָעֹל הַמֵּעִיק, הַמַּכְבִּיד. אִם מֵת רֶגֶשׁ רָם בְּעַמֵּנוּ וְשׁוֹט הַנּוֹגֵשׂ מִתְעַלֵּל – אֲנַחְנוּ נָגֹל בְּדָמֵנוּ חֶרְפַּת עַם מַבְלִיג וְשָׁפֵל. אִם אֵל גּוֹרָלֵנוּ לַמָּוֶת חַיֵּינוּ יִתְבַּע, שַׁי לָעָם – מִקֶּבֶר אַחִים יוֹם כְּלַיְלָה דָּמֵנוּ יִזְעַק לְנָקָם! אנחנו יצאנו עם שחר לפשוט בהרים ובגיא אם נם כל העולם יום כלילה – הנוער יקום ער וחי! נשאנו בעוז מעל מעל את דגל המרד הרם על דגל חיינו חרתנו: אל פחד מימות ודם! אם יד נכריה פרי ידינו תירש ושדותינו תשמיד – לפרוק מעל שכם יצאנו העול המעיק, המכביד. אם מת רגש רם בעמנו ושוט הנוגש מתעלל – אנחנו נגול בדמנו חרפת עם מבליג ושפל. אם אל גורלנו למות חיינו יתבע, שי לעם – מקבר אחים יום כלילה דמנו יזעק לנקם!