שיר כ"ה השנים

מִגְּבוּל צָפוֹן, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע, מִדַּפְנָה וַחֲנִיתָה עַד אֵילַת, נַפְרֶה שְׁמָמָה, נָנִיב כָּל הַר וָגֶבַע, בָּעֲמָקִים וּבֵין סַלְעֵי מִשְׁלָט. נִזְעַקְנוּ בִּקְרִיאַת קְדוּמִים: הִנֵּנוּ! לְצַו אָבוֹת, לְקוֹל עַנְוֵי תֵּבֵל כָּל לַהַט לֵב, כָּל רַהַט דָּם הֵבֵאנוּ, קָרְבָּן לָעַם, מִנְחַת חֲצִי יוֹבֵל. מִמְרִי גּוֹרָל פְּנִינֵי עָתִיד חָרַצְנוּ וֶאֱמוּנָה מִסֵּבֶל מְיָאֵשׁ מִסַּלְעֵי הָאֱמוּנָה הִתַּזְנוּ אֶת נִיצוֹצוֹת הָעַם הַמִּתְחַדֵּשׁ. וּבְהִשָּׁמַע הַקּוֹל שֶׁל הַמּוֹלֶדֶת לִמְרֹד וּלְנַתֵּץ כַּבְלֵי עַם דַּל, עָלְתָה גַּם מִשְׁפַּחְתֵּנוּ הַמּוֹרֶדֶת לִבְנוֹת חוֹמָה וּלְבַצֵּר מִגְדָּל. בָּנִים נֶאֱמָנִים, שׁוֹמְרֵי מוֹרֶשֶׁת נִמְשַׁכְנוּ לְאִמֵּנוּ אֲדָמָה, וּבְרֹן גַּלְגַּל וְזֶמֶר הַמַּחְרֶשֶׁת קָרָאנוּ לַחַיִּים מִן הַשְּׁמָמָה. וּבְהִסְתַּעֵר עָלֵינוּ צַר פָּרוּעַ, כּוֹחֵנוּ הִתְלַהֵב, גָּבַר, צָמַח: כָּבַשְׁנוּ הַמּוֹלֶדֶת, קִדַּשְׁנוּהָ בְּאֵשׁ וָדָם, בְּשֶׂגֶב הַפַּלְמָ"ח. נִפְרַד הַבֵּן בְּשֶׁקֶט מִן הַבַּיִת, עָזְבָה הַבַּת אֶת הַקִּבּוּץ דּוּמָם, וּבְחֵיל-מָגֵן, בְּצִי אֲוִיר וָשַׁיִט כָּל הַר וָגַיְא הִרְטִיבוּ בְּדָמָם. אַחִים! בְּרוּחַ עֹז שׁוֹפֵעַ נֹגַהּ הֲדַר גְּבוּרָה וְזִיו נֶעֱדָרִים אֶת מִרְדֵּנוּ הַיּוֹצֵר נָחֹגָה נָחֹג אֶת חַג תִּפְאֶרֶת הַנְּעוּרִים. נָשִׁיר שִׁירַת אַרְצֵנוּ הַפּוֹרַחַת שִׁירַת כָּל צִיץ וְכָל נִצָּן נוֹבֵט בֶּאֱמוּנָה וְאַהֲבָה גַּם יַחַד נָחֹג אֶת חַג הַנֹּעַר הָעוֹבֵד.מגבול צפון, מדן ועד באר שבע, מדפנה וחניתה עד אילת, נפרה שממה, נניב כל הר וגבע, בעמקים ובין סלעי משלט. נזעקנו בקריאת קדומים: הננו! לצו אבות, לקול ענווי תבל כל להט לב, כל רהט דם הבאנו, קרבן לעם, מנחת חצי יובל. מִמְרִי גורל פניני עתיד חרצנו ואמונה מסבל מייאש מסלעי האמונה התזנו את ניצוצות העם המתחדש. ובהישמע הקול של המולדת למרוד ולנתץ כַּבלי עם דל, עלתה גם משפחתנו המורדת לבנות חומה ולבצר מגדל. בנים נאמנים, שומרי מורשת נמשכנו לאמנו אדמה, וברון גלגל וזמר המחרשת קראנו לחיים מן השממה. ובהסתער עלינו צר פרוע, כוחנו התלהב, גבר, צמח: כבשנו המולדת, קדשנוה באש ודם, בשגב הפלמ"ח. נפרד הבן בשקט מן הבית, עזבה הבת את הקבוץ דומם, ובחיל-מגן, בצי אויר ושיט כל הר וגיא הרטיבו בדמם. אחים! ברוח עוז שופע נוגה הדר גבורה וזיו נעדרים את מרדנו היוצר נחוגה נחוג את חג תפארת הנעורים. נשיר שירת ארצנו הפורחת שירת כל ציץ וכל ניצן נובט באמונה ואהבה גם יחד נחוג את חג הנוער העובד.

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 40 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 1