אֵיזֶה רוּחַ, אֵיזֶה רוּחַ!
מוּל הַשַּׁעַר הַפָּתוּחַ,
עַל עָנָף שָׁחֹר שֶׁל עֵץ
צֵל-עָלֶה רוֹקֵד כַּלֵּץ.
דָּן וּפְנִינָה בְּנֵי אַרְבַּע
מַשְׁכִּיבִים אֶת הַבֻּבָּה:
"נוּמִי-נָא, עִצְמִי עֵינַיִם,
טָס עָנָן בִּשְׁחֹר שָׁמַיִם,
הַס הָרוּחַ, שְׁקֹט הָרוּחַ,
אַל תִּבְכֶּה וְתֵן לָנוּחַ,
כִּי אֶצְלֵנוּ כָּאן בִּפְנִים –
יְשֵׁנִים."איזה רוח, איזה רוח!
מול השער הפתוח,
על ענף שחור של עץ
צל-עלה רוקד כלץ.
דן ופנינה בני ארבע
משכיבים את הבובה:
"נומי-נא, עצמי עיניים,
טס ענן בשחור שמיים,
הס הרוח, שקט הרוח,
אל תבכה ותן לנוח,
כי אצלנו כאן בפנים –
ישנים."
מילים: לאה גולדברג
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: יואל ולבה כתיבה: תרצ"ז 1936
|
יעל אילת  |
על השיר
המילים נדפסו ב"דבר לילדים", כרך ב, חוברת 13, ג' בטבת תרצ"ז, 17.12.1936, עמ' 12. נדפסו גם בספר "מה עושות האיילות", עמ' 37-36. תודה לפרופ' גדעון טיקוצקי על המידע.
ראו השיר בלחן נוסף, לא ידוע.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
לחנים נוספים באתר
עריכת תווים: איתמר ארגוב
תגיות
עדכון אחרון: 22.03.2024 12:56:11
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם