הורה הרים

לַשָּׂדוֹת אָבוֹאָה לַיְלָה גָּבוֹהַּ, רוּחַ בַּגִּלְבּוֹעַ, סַעַר וָהַר. לַשָּׂדוֹת אָבוֹאָה לַשִּׁירִים הָאֹפֶק שַׁר מַה וְעַל מַה יּוּשַׁר. הוֹרָה, קוּמִי, עוּרִי! גָּלִילָה סוּרִי! אָח יֵשׁ בְּיָגוּר לִי, אֵם לִי בָּעִיר. אֶת הָאָרֶץ תּוּרִי עַל הָרִים, עַל שְׂדוֹת קָצִיר הוֹרָה, דַּבֵּרִי שִׁיר! הוֹרָה הָרִים, הָרִים – פִּתְחוּ הַשְּׁעָרִים! דֶּלֶת לֹא תַּעֲצֹר, אֵין דֶּרֶךְ לְאָחוֹר. לַיְלָה לַיִל, עֲנָנִים קוֹדְרִים, כָּךְ עוֹלָה הִיא הוֹרָה הָרִים. כָּךְ עוֹלָה הִיא, כָּךְ אוֹתָהּ שָׁרִים, הוֹרָה לַיִל, הוֹרָה הָרִים.לשדות אבואה לילה גבוה רוח בגלבוע סער והר. לשדות אבואה לשירים האופק שר ולמה ועל מה יושר. הורה הרים פתחו השערים דלת לא תיעצר אין דרך לאחור. לילה ליל עננים קודרים כך עולה היא הורה הרים כך עולה היא כך אותה שרים הורה ליל הורה הרים.