צלילי אביב

לִבִּי מְנַבֵּא אָבִיב מַזְהִיר וְעָנָן פּוֹרֵחַ עוֹד טֶרֶם בָּא קִסְמוֹ, בָּשְׂמוֹ וּכְבָר וַרְדִּי כּוֹסוֹ פּוֹתֵחַ   נַפְשִׁי הוֹזָה, נַפְשִׁי חוֹזָה חֲלוֹם יָפֶה וְכֹה נִלְבָּב נִים פָּז נִמְתָּח וּבְרַעַד תַּךְ כְּרוּבִיָּה עֲלֵי עוּגָב   הַכְּרוּבִיָּה רִיבָה שֶׁלִּי כָּל פְּרִיט וּצְלִיל שָׁלוּח לִי וְזִיו עֵינֶיהָ הַזּוֹלֵף עִם גַּל חָזֶהָ הָרוֹפֵף אֲנִי טַלְיָא רְווּי טַל-יָהּ וְאַתְּ יַלְדָּה יְפֵהפִיָּה עַל וְרַד לֶחְיֵךְ טַלִּי אַרְעִיף כִּי פִּי שִׁבְעָה יִפְרַח וַיִּףליבי מנבא אביב מזהיר וענן פורח עוד טרם בא קסמו, בֹּשמו וכבר ורדי כוסו פותח נפשי הוזה, נפשי חוזה חלום יפה וכה נלבב נים פז נמתח וברעד תך כרוביה עלי עוגב הכרוביה ריבה שלי כל פריט וצליל שליח לי וזיו עיניה הזולף עם גל חזֶהָ הרופף אני טליא רווי טל-יה ואת ילדה יפהפייה על ורד לחייך טלי ארעיף כי פי שבעה יפרח וייף