בני הקשיבה

בְּנִי הַקְשִׁיבָה, לְךָ אָשִׁירָה עַל כִּנֶּרֶת - יָם כָּחֹל, גַּל אֶל גַּל יִלְאַט יַבִּיעַ סוֹד אַגָּן [?] אָפֹר כָּחֹל. יֵשׁ רוֹגַעַת הַכִּנֶּרֶת רַק קוֹלָהּ נִשְׁקָף בַּיָּם, זִכְרוֹנוֹת הִיא מְסַפֶּרֶת הַס הֻשְׁלַךְ עַל כָּל אָדָם. בֵּית-קְבָרוֹת בּוֹדֵד מִנֶּגֶד, דֶּקֶל מִתַּמֵּר עָלָיו, הֵד שִׁירַת-רָחֵל מִנֶּגֶד יָם קָשׁוּב אַתָּה כְּאָז. יֵשׁ סוֹעֶרֶת הַכִּנֶּרֶת, נִשְׁבָּרִים בָּהּ אַרְמוֹנוֹת, רוּחַ עַל הַיָּם עוֹבֶרֶת, תַּמּוּ כָּל הַחֲלוֹמוֹת. שׁוּב רוֹגַעַת הַכִּנֶּרֶת, נִרְקָמִים בָּהּ חֲלוֹמוֹת, רוּחַ אֶל הַיָּם אוֹמֶרֶת: "אַגָּדוֹת לָךְ נִפְלָאוֹת".בני הקשיבה, לך אשירה על כנרת - ים כחול, גל אל גל ילאט יביע סוד אגן [?] אפור כחול. יש רוגעת הכנרת רק קולה נשקף בים, זכרונות היא מספרת הס הושלך על כל אדם. בית-קברות בודד מנגד, דקל מתמר עליו, הד שירת-רחל מנגד ים קשוב אתה כאז. יש סוערת הכנרת, נשברים בה ארמונות, רוח על הים עוברת, תמו כל החלומות. שוב רוגעת הכנרת, נרקמים בה חלומות, רוח אל הים אומרת: "אגדות לך נפלאות".