|
מילים: מן המקורות
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: פנחס מינקובסקי
|
ביצוע:
אברהם וילקומירסקי
פסנתר: ארוין רינצלר
שנת הקלטה: 195X מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית 
|
יהודה הגר, חנן יובל
- מתוך חומרי "המדור להווי ומסורת יהודית" ורשת מורשת, ששודרו בקול ישראל.
יוס'לה רוזנבלט
מקור: הסרט "חלום עמי"
המזל של ג'קי ביצוע:
מקהלת לי-רון ביצוע:
אברהם נבו, יצחק נבו
פסנתר: מרק שבינר
שנת הקלטה: 2009
מקור: התקליטור "פתחו לי שערי צדק"
ביצוע חזני בליווי מקהלת רינטון
ברק עודד ביצוע:
אהוד רבין
מקור: תקליטור משפחתי
ביצוע:
ותיקי הגבעטרון
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
נכלל בתקליטור: קבוצת גבע: שירי כיפור
בתקליטור מלווים: פסנתר חשמלי: ישראל בן-חיים
חליל: אילן אונה
ביצוע כֵּלִי: חליל + גיטרה
ביצוע:
כרמלה בר-נץ
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
המילים: תהלים קכ"ו
הלחן התפרסם בביצועו של יוסל'ה רוזנבלט. בספרייה הלאומית מיוחס הלחן למינקובסקי, ומינקובסקי מזוהה כמלחין השיר גם בפרסומים מאוחרים כגון ספרו של נתן שחר "שיר שיר עלה נא", אך לא ברור על סמך מה. ענת רובינשטיין מוסרת כי איששה את הזיהוי: מרדכי סובול מסר מפי שלמה רביץ כי הכיר אישית את מינקובסקי בעת חיבור הלחן והלחן היה שלו. עם זאת, לא נשתמר כתב יד, והלחן לא נזכר בדברים מוקדמים שנכתבו על מינקובסקי כגון "פנחס מינקובסקי זכרונו לברכה" (דוד מרגלית בעיתון "העולם", 29.1.1948). נשמח למידע מוצק יותר לגבי זיהוי המלחין.
על הלחן מספר חנן זוסמן:
דומה שלחנו של מינקובסקי לשיר המעלות (תהלים קכ"ו) מדגים היטב את החזנות אותה שאף ליצור ולהנחיל. זהו גם פרק החזנות הידוע ביותר בציבור הרחב וזהו גם לחנו היחידי (!) של מינקובסקי ששרד את שיניו הנמרצות של הזמן. צחוק הגורל הוא שגם זה הודות להקלטה המפורסמת של החזן יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט שהיה הראשון להקליט את היצירה (רוזנבלט ומינקובסקי היו קרובי משפחה וילידי אותה העיר) למרות התנגדותו הנחרצת של מינקובסקי להקלטות (ראה כאן).
עדות לפופלאריות ולאהדה שבה נתקבלה היצירה ניתן למצוא בעובדה שחוגי הציונות הדתית הציעוה כהמנון הלאומי, הצעה שנדחקה לבסוף מפניה של "התקווה". יש בלחן התאמה נפלאה לרוח המזמור וזרימה אורגנית עם כללי הפיסוק והטעמים. המזמור עצמו רווי בכיסופי גאולה. יש בו תחושת עצב קיומי ואיזו עגמומיות שנובעת מהתמשכות הגלות ומאי-הוודאות לגבי זמן הגאולה. כן עולה ממנו התחושה כאילו הגאולה היא פרי חלום או הזיה. עם זאת יש במזמור גם שמחה זהירה ושברירית שמקורה בתקוותו היוקדת של העם לגאולה המיוחלת. לחנו של מינקובסקי מיטיב להעביר תחושות אלה. יש בלחן איזו מידה של עצבות חולמנית ויחד עמה גם שמחה וחגיגיות הנובעות מהאמונה שלא נתעממה בגאולת הד.
האזינו לשיר בלחן זה בביצועים נוספים:
- ישראל רנד (Israel Rand)
- מישל היימן (Michel Heymann)
- משפחת מלבסקי (Malavsky Family)
- ששי קשת
- חנן יובל
- מקהלת כיתת השיר הישראלי בניצוחו של איתי ברקןביץ' ובהדרכת שמעון כהן, יולי 2014
לחנים נוספים של הפרק או רובו:
- לחן עממי-אשכנזי 1
- לחן עממי-אשכנזי 2
- לחן לייב גלנץ
- לחן זאלודקובסקי
- לחן לא ידוע 1
- לחן לא ידוע 2
- בשוב אדוניי בלחן אידלזון
- בשוב אדוניי בלחן מרגובסקי
- בשוב אדוניי בלחן עלי הלפרין.
- בשנת 2021 הוציא לאור אורי אהרן את הספר "מעלות השיר" ובו 71 לחנים אשכנזיים שונים ל"שיר המעלות".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מקור: "ספר שירים ומנגינות לגני ילדים ולבתי ספר קובץ שני מהדורה מתוקנת ומורחבת", קרית ספר, תש"ך 1959, עמוד 64
תיווי: יואב בלינסקי
