דורות רבים

דּוֹרוֹת רַבִּים-רַבִּים-רַבִּים רָבְצוּ חוֹלוֹת כְּשֶׁנְהַבִּים בְּשַׁבָּתוֹן שָׁכַךְ נִרְדַּם לֹא בָּא אָדָם לְהַחְרִידָם. וְרַק בָּעֲרָבִים מֵעַל מִמְשַׁק הַשַּׁיִת יֵשׁ יִסְתּוֹבֵב פִּתְאוֹם הָעַיִט וְנִרְדָּם. וְשַׁיֶּרֶת גְּמַלִּים לְנֹגַהּ יָרֵחַ עַל פְּנֵי מִישׁוֹר קֵרֵחַ דֹּם תָּנוּעַ וְתַנְעִים: נִיעַ-נוּעַ נִיעַ-נוּעַ כֹּה יָרִיעַ עִם הָרוּחַ קוֹל צִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים זֶה שַׂר הַשִּׁמָּמוֹן עִם צִבְאוֹתָיו נִדְבַּר מִן הַמִּדְבָּר אֶל הַמִּדְבָּרדורות רבים-רבים-רבים רבצו חולות כשנהבים בשבתון שכך נרדם לא בא אדם להחרידם. ורק בערבים מעל ממשק השית יש יסתובב פתאום העיט ונרדם. ושיירת גמלים לנוגה ירח על פני מישור קירח דום תנוע ותנעים: ניע-נוע ניע-נוע כה יריע עם הרוח קול צלצול פעמונים זה שר השיממון עם צבאותיו נִדבר מן המדבר אל המדבר