בפנות יומי לשקוע

כורל מתוך "מתאוס פסיון" מאת באך (קטע מס' 17 [לפי ספירה אחרת מס' 23]  בחלק א' של היצירה). לחן הקול העליון הותאם לטקסט הגרמני כבר בשנת 1656 בידי יוהן קריגר (Johann Crüger), והוא מבוסס על מנגינת שיר האהבה Mein G’müt ist mir verwirret שנדפסה בספר Lustgarten neuer teutscher Gesäng מאת הסלר (1601).

הטקסט העברי נכתב ברוח מילות הכורל אך באופן חופשי למדיי. הטקסט הגרמני הוא הבית השישי מתוך השיר הארוך O Haupt voll Blut und Wunden, והוא תרגומו של פול גרהרט (Paul Gerhardt) להמנון הלטיני Salve caput cruentatum, כנראה מאת ארנולד מלוון Arnulf von Löwen מהמאה ה13. באך הירמן מנגינה זו 11 פעמים, בעיקר לחלקים שונים מתוך ההמנון הלטיני הנזכר, ובהן חמש בתוך המתאוס פסיון. ההירמון הנוכחי לארבעה קולות מופיע ב"מתאוס פסיון" פעמיים (קטע מס' 15 למילות הבית החמישי ושוב, בסולם אחר, קטע מס' 17) באוסף 371 הכורלים של באך בעריכת רימנשניידר, הכורל מופיע כמס' 98. 

טקסט השיר הגרמני השלם זמין בויקיפדיה הגרמנית. פרטים זמינים גם בויקיפדיה האנגלית, וחלקים ממנו מופיעים בהירמונים שונים. באך הירמן מנגינה זו 11 פעמים, 

אשמן התאים את הטקסט העברי לשני הירמונים שונים של הכורל והם נדפסו זה אחר זה בחוברת י"ח כורלים (עמ' 9 ועמ' 10), אך החליף סולמות מן המקור.

ביצועים נוספים:

• מקהלת זמיר
• הכורל בביצוע הרכב זמרים מתוך ערב מחווה למוסיקאי דוד עורי. (תזמון: 45:22).

האזינו לכורל המקורי בגרמנית, בליווי תווים. ראו תווים והקלטה של הלחן המקורי מ-1601.

ר' בלחן זה גם את שירו של יעקב שבתאי "ולא ישאו עוד חרב" בביצוע מקהלת גיתית, סוזן ופראן והדודאים