נוּמָה לִי כְּבָר יַענְקְלֶה בֶּן חֶמֶד עֵינֶיךָ הַשְּׁחוֹרוֹת שׁוּב יִסָּגְרוּ יַלְדּוֹן שֶׁכְּבָר צָמְחוּ לוֹ הַשִּׁנַּיִם אִמּוֹ צְרִיכָה לָשִׁיר לוֹ אַי לִי לוּ יַלְדּוֹן שֶׁכְּבָר צָמְחוּ לוֹ הַשִּׁנַּיִם וְתֶכֶף יְלַמְּדוּהוּ אָלֶף בֵּית וְתֶכֶף גַּם יִלְמַד חֻמָּשׁ וְרָשִׁ"י עֲדַיִן כֹּה בּוֹכֶה לִי כָּל הָעֵת יַלְדּוֹן שֶׁעוֹד יִלְמַד חֻמָּשׁ וְרָשִׁ"י וְעוֹד עָתִיד הַרְבֵּה תּוֹרָה לִלְמֹד יַלְדּוֹן שֶׁהוּא גָּדֵל תַּלְמִיד חָכָם רַב מַטְרִיד אֶת אִמָּא כָּכָה בַּלֵּילוֹת יַלְדּוֹן שֶׁהוּא גָּדֵל תַּלְמִיד חָכָם רַב וְאִישׁ יָדוּעַ בֵּין אַנְשֵׁי מִסְחָר יַלְדּוֹן שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא כֹּה פִּקֵּחַ שׁוֹכֵב רָטֹב כְּמוֹ בְּתוֹךְ נָהָר הוֹ, נוּמָה כְּבָר יַלְדּוֹן שֶׁלִּי פִּקֵּחַ בָּעֶרֶשׂ עוֹד שׁוֹכֵב וְלֹא נִרְדָּם הַרְבֵּה עָמָל וָדֶמַע עוֹד אַשְׁקִיעַ עַד כִּי אֲגַדְּלְךָ לִהְיוֹת אָדָםנומה לי כבר יענקלה בן חמד עיניך השחורות שוב ייסגרו ילדון שכבר צמחו לו השינײם אימו צריכה לשיר לו אַי-לוֹ-לוּ ילדון שכבר צמחו לו השינײם ותכף ילמדוהו אלף בית ותכף גם ילמד חומש ורש"י עדײן כה בוכה לי כל העת ילדון שעוד ילמד חומש ורש"י ועוד עתיד הרבה תורה ללמוד ילדון שהוא גדל תלמיד חכם רב מטריד את אמא ככה בלילות ילדון שהוא גדל תלמיד חכם רב ואיש ידוע בין אנשי מסחר ילדון שבאמת הוא כה פיקח שוכב רטוב כמו בתוך נהר הו, נומה כבר ילדון שלי פיקח בערש עוד שוכב ולא נרדם הרבה עמל ודמע עוד אשקיע עד כי אגדלך להיות אדם