אַט זוֹרֵם הַנַּחַל, עֲרָבָה כּוֹרַעַת בֵּין דִּשְׁאֵי הַחֹרֶשׁ יַעֲלֶה מָחוֹל – שָׁב גִּבּוֹר הַחַיִל מִקְּרָבוֹת הַזַּעַם שָׁב גִּבּוֹר הַחַיִל מְעֻפָּר בְּחוֹל. מְדוּרוֹת עִם עֶרֶב, אֵשׁ בַּיַּיִן, אֵשׁ סוּף יָרֹק לַנַּחַל, רוּחַ תְּלַחֵשׁ. אֶת אוֹיְבָיו הִדְבִּיר הוּא בְּחַרְבּוֹ עַד תַּמּוּ עֲלָמוֹת בַּדֶּרֶךְ לוֹ הִפְרִיחוּ זֵר. וּפַרְסוֹת הָרֶכֶב, לַיְלָה לֹא נָדַמּוּ, עַד אַחֲרוֹן צָרָיו הוּא בְּחַרְבּו מִגֵּר. מְדוּרוֹת עִם לַיִל, אֵשׁ בַּיַּיִן, אֵשׁ עֲלִילוֹת וָפֶרֶךְ, רוּחַ תְּלַחֵשׁ. אֶת עֲפַר הַדֶּרֶךְ בְּדָמוֹ הִרְוָה הוּא, אַךְ בְּבוֹא הַשַּׁחַר לִכְפָרוֹ חָזַר. אֶל דִּשְׁאֵי הַחֹרֶשׁ בִּמְחוֹלוֹת הוּבָא הוּא לוּ בֵּין תֹּף וָיַיִן זֶמֶר לוֹ יוּשַׁר. מְדוּרוֹת עִם שַׁחַר, אֵשׁ בַּיַּיִן, אֵשׁ עֲלָמוֹת וָזֶמֶר, רוּחַ תְּלַחֵשׁ.אט זורם הנחל, ערבה כורעת בין דשאי החורש יעלה מחול – שב גיבור החיל מקרבות הזעם שב גיבור החיל מעופר בחול. מדורות עם ערב, אש בײן, אש סוף ירוק לנחל, רוח תלחש. את אויביו הדביר הוא בחרבו עד תמו עלמות בדרך לו הפריחו זר. ופרסות הרכב, לילה לא נדמו, עד אחרון צריו הוא בחרבו מיגר. מדורות עם ליל, אש בײן, אש עלילות ופרך, רוח תלחש. את עפר הדרך בדמו הרװה הוא, אך בבוא השחר לכפרו חזר. אל דשאי החורש במחולות הובא הוא לו בין תוף וײן זמר לו יושר. מדורות עם שחר, אש בײן, אש עלמות וזמר, רוח תלחש.