האמיני יום יבוא
העתקת מילות השיר

הַיּוֹם אָחוֹת הִיא מִלְחַמְתֵּנוּ לָכֵן רָחוֹק אֲנִי מִכָּאן תָּחֹגִּי נָא אֶת פְּגִישָׁתֵנוּ בְּמִטְבָּחֵנוּ הַקָּטָן. עַל מְקוֹמִי שֶׁבְּחַרְתִּיהוּ תָּשִׂימִי יַיִן מְלוֹא כּוֹסִית תִּרְאִי כְּאִלּוּ זֶה אֲנִי הוּא יוֹשֵׁב אִתָּךְ כְּמוֹ תָּמִיד. הַאֲמִינִי יוֹם יָבוֹא טוֹב יִהְיֶה מַבְטִיחַ לָךְ לְחַבֵּק אוֹתָךְ אָבוֹא וְהַכֹּל אָשִׂיחַ לָךְ. אֶתְמוֹל לַפְּעֻלָּה יָצָאנוּ עַד לְאַשְׁמֹרֶת רִאשׁוֹנָה הַיּוֹם שָׁקַטְנוּ וְנִרְגַּעְנוּ וּמַכְסִיפָה כֹּה הַלְּבָנָה. אֶת פְּגִישָׁתִי אִתָּךְ זָכַרְתִּי בְּשִׂמְלָתֵךְ הַיְּרֻקָּה הַלַּיְלָה טוֹב לִי, כֹּה אָמַרְתִּי כִּי אַתְּ קְרוֹבָה מֵרְחוֹקָה. הַאֲמִינִי יוֹם יָבוֹא... כְּשֶׁנּוֹבְחִים פִּיּוֹת הַסְּטֶנִים הַמַּרְגֵּמוֹת נֶאֱנָחוֹת אָז מַחְשַׁבְתִּי תַּעֲבִירֵנִי אֵלַיִךְ, רֵעָה וְאָחוֹת. וְאָז אֵדַע – לַקְּרָב יֵשׁ טַעַם אַף כִּי הַמְּחִיר יָקָר מְאֹד כְּדֵי שֶׁיּוֹם יָבוֹא אֵי פַּעַם נוּכַל לִנְשֹׁם פֹּה וְלִחְיוֹת! הַאֲמִינִי יוֹם יָבוֹא...היום אחות היא מלחמתנו לכן רחוק אני מכאן תחוגי נא את פגישתנו במטבחנו הקטן. על מקומי שבחרתיהו תשימי יין מלוא כוסית תראי כאילו זה אני הוא יושב איתך כמו תמיד. האמיני יום יבוא טוב יהיה מבטיח לך לחבק אותך אבוא והכל אשיח לך. אתמול לפעולה יצאנו עד לאשמורת ראשונה היום שקטנו ונרגענו ומכסיפה כה הלבנה. את פגישתי איתך זכרתי ושמלתך הירוקה הלילה טוב לי, כה אמרתי כי את קרובה מרחוקה. האמיני... כשנובחים פיות הסטנים המרגמות נאנחות אז מחשבתי תעבירני אלייך רעה ואחות. ואז אדע - לקרב יש טעם אף כי המחיר יקר מאוד כדי שיום יבוא אי פעם נוכל לנשום פה ולחיות! האמיני...
מילים: יצחק סמוטריץ', רפאל קלצ'קין
לחן: מנשה בהרב

הַיּוֹם אָחוֹת הִיא מִלְחַמְתֵּנוּ
לָכֵן רָחוֹק אֲנִי מִכָּאן
תָּחֹגִּי נָא אֶת פְּגִישָׁתֵנוּ
בְּמִטְבָּחֵנוּ הַקָּטָן.

עַל מְקוֹמִי שֶׁבְּחַרְתִּיהוּ
תָּשִׂימִי יַיִן מְלוֹא כּוֹסִית
תִּרְאִי כְּאִלּוּ זֶה אֲנִי הוּא
יוֹשֵׁב אִתָּךְ כְּמוֹ תָּמִיד.

הַאֲמִינִי יוֹם יָבוֹא
טוֹב יִהְיֶה מַבְטִיחַ לָךְ
לְחַבֵּק אוֹתָךְ אָבוֹא
וְהַכֹּל אָשִׂיחַ לָךְ.

אֶתְמוֹל לַפְּעֻלָּה יָצָאנוּ
עַד לְאַשְׁמֹרֶת רִאשׁוֹנָה
הַיּוֹם שָׁקַטְנוּ וְנִרְגַּעְנוּ
וּמַכְסִיפָה כֹּה הַלְּבָנָה.

אֶת פְּגִישָׁתִי אִתָּךְ זָכַרְתִּי
בְּשִׂמְלָתֵךְ הַיְּרֻקָּה
הַלַּיְלָה טוֹב לִי, כֹּה אָמַרְתִּי
כִּי אַתְּ קְרוֹבָה מֵרְחוֹקָה.

הַאֲמִינִי יוֹם יָבוֹא...

כְּשֶׁנּוֹבְחִים פִּיּוֹת הַסְּטֶנִים
הַמַּרְגֵּמוֹת נֶאֱנָחוֹת
אָז מַחְשַׁבְתִּי תַּעֲבִירֵנִי
אֵלַיִךְ, רֵעָה וְאָחוֹת.

וְאָז אֵדַע – לַקְּרָב יֵשׁ טַעַם
אַף כִּי הַמְּחִיר יָקָר מְאֹד
כְּדֵי שֶׁיּוֹם יָבוֹא אֵי פַּעַם
נוּכַל לִנְשֹׁם פֹּה וְלִחְיוֹת!

הַאֲמִינִי יוֹם יָבוֹא...
היום אחות היא מלחמתנו
לכן רחוק אני מכאן
תחוגי נא את פגישתנו
במטבחנו הקטן.

על מקומי שבחרתיהו
תשימי יין מלוא כוסית
תראי כאילו זה אני הוא
יושב איתך כמו תמיד.

האמיני יום יבוא
טוב יהיה מבטיח לך
לחבק אותך אבוא
והכל אשיח לך.

אתמול לפעולה יצאנו
עד לאשמורת ראשונה
היום שקטנו ונרגענו
ומכסיפה כה הלבנה.

את פגישתי איתך זכרתי
ושמלתך הירוקה
הלילה טוב לי, כה אמרתי
כי את קרובה מרחוקה.

האמיני...

כשנובחים פיות הסטנים
המרגמות נאנחות
אז מחשבתי תעבירני
אלייך רעה ואחות.

ואז אדע - לקרב יש טעם
אף כי המחיר יקר מאוד
כדי שיום יבוא אי פעם
נוכל לנשום פה ולחיות!

האמיני...




 פרטים נוספים


לאהובה ביום-המלחמה   העתקת מילות השיר

 



[המקור מתוך "גווילי אש"]

הַיּוֹם, אָחוֹת, יוֹם מִלְחַמְתֵּנוּ,
וַאֲנִי רָחוֹק מִכָּאן,
הֲלֹא תָּחֹגִּי פְּגִישָׁתֵנוּ
בְּמִטְבָּחֵנוּ הַקָּטָן –
זֶה הַמָּקום אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיהוּ.
מִזְגִי יֵינֵךְ מְלֹא-הַכּוֹסִית
וְדִמִּית: אֲנִי, אֲנִי הוּא
הַיּוֹשֵׁב אִתָּך, כְּתָמִיד.

הַאֲמִינִי, יוֹם יָבוֹא עוֹד –
טוֹב יִהְיֶה! אַבְטִיחַ לָךְ.
אָז אֲחַבְּקֵךְ מְאֹד מְאֹד,
וְהַכֹּל אַשְׁכִּיחַ לָךְ!

וּכְשֶׁנּוֹבְחִים פִּיּוֹת הַבְּרֶנִים
וְיוֹרְקוֹת הַמַּרְגֵּמוֹת,
מַחֲשַׁבְתִּי אָז תַּעֲבִירֵנִי
אֵלַיִךְ, רֵעָה וְאָחוֹת,
וְאָז אֵדַע: לַקְּרָב יֵשׁ טַעַם,
– אַף כִּי הַמְּחִיר יָקָר מְאֹד –
כְּדֵי שֶׁיּוֹם יָבוֹא אֵי-פַעַם,
נוּכַל לִנְשֹׁם פֹּה וְלִחְיוֹת.

אֶתְמוֹל לַפְּעֻלָּה יָצָאנוּ
עַד לְמִשְׁמֶרֶת רִאשׁוֹנָה;
הַיּוֹם שָׁקַטְנוּ וְרָגַעְנוּ –
וּמַכְסִיפָה הַלְּבָנָה.
אֶת פְּגִישָׁתִי בָּךְ אָז זָכַרְתִּי,
וְשִׂמְלָתֵךְ הַיְּרֻקָּה...
הַלַּיְלָה טוֹב לִי – כֹּה אָמַרְתִּי,
כִּי אַתְּ קְרוֹבָה לִי, הָרְחוֹקָה.

וְאִם תָּבוֹא בַּלֵּב עַצֶּבֶת –
רֹאשֵׁךְ זִקְפִי, חַזְּקִי הַלֵּב.
כִּי אֵלַיִךְ, הָאוֹהֶבֶת,
יֵהוֹם חָזֶה אֲשֶׁר אוֹהֵב...
וְאִם שְׁנָתֵךְ עִתִּים נוֹדֶדֶת,
פַּזְּמִי שִׁירִי זֶה הַקָּטָן
וְתִשְׁמְעִי מִזְמוֹר-מוֹלֶדֶת
בְּצַעֲדִי עַל הַמִּפְתָּן...
[המקור מתוך "גווילי אש"]

היום, אחות, יום מלחמתנו,
ואני רחוק מכאן,
הלוא תחוגי פגישתנו
במטבחנו הקטן –
זה המקום אשר בחרתיהו.
מזגי יינך מלוא-הכוסית
ודימית: אני, אני הוא
היושב אתך, כתמיד.

האמיני, יום יבוא עוד –
טוב יהיה! אבטיח לך.
אז אחבקך מאוד מאוד,
והכול אשכיח לך!

וכשנובחים פיות הברנים
ויורקות המרגמות,
מחשבתי אז תעבירני
אלייך, רעה ואחות,
ואד אדע: לקרב יש טעם,
– אף כי המחיר יקר מאוד –
כדי שיום יבוא אי-פעם,
נוכל לנשום פה ולחיות.

אתמול לפעולה יצאנו
עד למשמרת ראשונה;
היום שקטנו ורגענו –
ומכסיפה הלבנה.
את פגישתי בך אז זכרתי,
ושמלתך הירוקה...
הלילה טוב לי – כה אמרתי,
כי את קרובה לי, הרחוקה.

ואם תבוא בלב עצבת –
ראשך זקפי, חזקי הלב.
כי אלייך, האוהבת,
ייהום חזה אשר אוהב...
ואם שנתך עתים נודדת,
פזמי שירי זה הקטן
ותשמעי מזמור-מולדת
בצעדי על המפתן...



ביצוע:

 

יפה ירקוני 
ליווי: תזמורת "הד ארצי"
שנת הקלטה: 1949
מקור: תקליטון הד ארצי HA673

על השיר

יפה ירקוני:

לפני צאת אחת השיירות למבצע "נחשון" [אפריל 1948] הגיע אלינו רפאל קלצ'קין ואמר לי: "לפני שהחיילים יוצאים בואי נלמד אותם את הפזמון החוזר. זהו שיר חדש". וכך היה, החיילים למדו את השיר. אחר כך שמעתי באלחוט שהדרך לירושלים נפרצה.

[מתוך ריאיון שערך שמואליק טסלר עם ירקוני בתאריך 4.2.1998. פורסם בספר "שירים במדים" בעריכת טסלר, עמ' 51]

גם במופע "היו זמנים: מצעד פזמוני העשור" (1959) חלק א, לפני שביצעו אותו המחברים רפאל קלצ'קין ומנשה בהרב, אמרו כי יפה ירקוני פרסמה את השיר "ערב מבצע נחשון".

יש אי-בהירות לגבי מחבר הטקסט: ב"גווילי אש" מובא השיר כשירו של יצחק סמוטריץ' (ר' לעיל "לאהובה ביום-המלחמה") שנפל במלחמת השחרור. הטקסט המופיע שם שונה במקומות רבים מהגרסה שנפוצה וכתוב במשלב מעט גבוה יותר. סמוטריץ' נפל בקרב במשטרת לטרון (30.5.1948), כחודשיים אחרי האירוע שמתארת יפה ירקוני לעיל, וייתכן שאכן כתב את השיר לפני מבצע נחשון ומסרוֹ לקלצ'קין. בתרחיש זה סביר להניח שקלצ'קין ובהרב עיבדו את הטקסט של סמוטריץ' לצורך הלחנתו והפצתו. בעת עיבוד הטקסט קוצצה שורת הדגל של השיר, והשורה "האמיני יום יבוא עוד" הפכה ל"האמיני יום יבוא". יחד עם כל זאת, השיר נדפס במלואו עוד ב-1948 (עת השיר היה טרי) כפרסום בדיד בהוצאת "נגן", כשהטקסט מיוחס לקלצ'קין בלבד. רק לאחר מכן, בהקלטות ובפרסומים מאוחרים של השיר, קוצץ הבית האחרון של השיר ("ואם תבוא בלב עצבת"). נשמח לאסמכתאות נוספות בדבר מחבר השיר (לכאן או לכאן).

בעבודת הדוקטורט של כרמלה טופלברג "המוסיקה הפופולרית בתל אביב בשנים 1956-1930" (עמ' 71) מיוחסות נסיבות כתיבת השיר לתקרית ה"אלטלנה", אולם לא ברור מהם הסימוכין לכך.

ביצועים נוספים לצפייה:

ביצועים נוספים להאזנה:

גרסאות נוספות:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 21.09.2024 13:04:37


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: