אביב

כַּלָּנִית הוֹפִיעָה שְׂמֵחָה כָּל עֵין רוֹאָהּ הִכְרִיזָה אַף הוֹדִיעָה: אָבִיב קָרֵב וּבָא. הִתְעוֹרְרָה רַקֶּפֶת, הֵד בֵּין סְלָעִים שָׁמְעָה, אָזְנֶיהָ הִיא זוֹקֶפֶת – אָבִיב קָרֵב וּבָא! רֹאשָׁהּ אָז הוֹרִידָה, הוֹדִיעָה בַּבִּקְעָה וּמִשִּׂמְחָה הִוְרִידָה: אָבִיב קָרֵב וּבָא! פַּרְפָּרִים הֵגִיחוּ, פָּרְחוּ מֵרֹב שִׂמְחָה, הֵם רֵיחַ צוּף הֵרִיחוּ, קָרְאוּ: אָבִיב כְּבָר בָּא! הֵם רֵיחַ צוּף הֵרִיחוּ, קָרְאוּ: אָבִיב כְּבָר בָּא! דְּבוֹרָה קַלַּת כְּנָפַיִם, כָּל פֶּרַח מְבָרְכָהּ, טוֹעֶמֶת מִיץ לֵחַיִם לִכְבוֹד אָבִיב שֶׁבָּא. דְּבוֹרָה קַלַּת כְּנָפַיִם, כָּל פֶּרַח מְבָרְכָהּ, טוֹעֶמֶת מִיץ לֵחַיִם לִכְבוֹד אָבִיב שֶׁבָּא.כלנית הופיעה שמחה כל עין רואה הכריזה אף הודיעה: אביב קרב ובא. התעוררה רקפת, הד בין סלעים שמעה, אוזניה היא זוקפת – אביב קרב ובא! ראשה אז הורידה, הודיעה בבקעה ומשמחה הוורידה: אביב קרב ובא! פרפרים הגיחו, פרחו מרוב שמחה, הם ריח צוף הריחו, קראו: אביב כבר בא! הם ריח צוף הריחו, קראו: אביב כבר בא! דבורה קלת כנפיים, כל פרח מברכה, טועמת מיץ לחיים לכבוד אביב שבא. דבורה קלת כנפיים, כל פרח מברכה, טועמת מיץ לחיים לכבוד אביב שבא.