לָרוֹבֶה יָד וְיָד נִצְמֶדֶת
עַד יָפוּצוּ אוֹיֵב וָצַר.
אֲנַחְנוּ דְּרוּכִים בַּמּוֹלֶדֶת,
נִהְיֶה לָהּ מָגֵן וּמִבְצָר.
וּבְתוֹךְ לֶהָבָה מְרַקֶּדֶת
צָף זֵכֶר פְּרִידָה לֹא נִשְׁכָח,
יֵשׁ, יֵשׁ אַחַת אֵי שָׁם בַּמּוֹלֶדֶת
אֲשֶׁר אֲהַבְנוּהָ כָּל כָּךְ.
כִּתָּתֵנוּ בַּלַּיְלָה צוֹעֶדֶת
טוֹבְלָה טְבִילַת אֵשׁ וְעָשָׁן
בְּכָל הַר וָגַיְא בַּמּוֹלֶדֶת,
חֵיל צִיּוֹן לֹא יָנוּם, לֹא יִישַׁן.
וּבְתוֹךְ לֶהָבָה...
בִּנְתִיבָה שׁוֹמְמָה וּבוֹדֶדֶת
גּוּף וָגוּף מִתְרַטֵּט כְּמֵיתָר,
לִבּוֹתֵינוּ עִם לֵב הַמּוֹלֶדֶת
הוֹלְמִים אָז בְּוָאדִי נִסְתָּר.
וּבְתוֹךְ לֶהָבָה...
גַּם הָעַיִן חַדָּה וְחוֹשֶׁדֶת,
נִיד עֵץ מְזִמּוֹת יַחֲרֹשׁ,
עֲמֻקָּה הַשָּׁעָה בַּמּוֹלֶדֶת
לִשְׁרִיק הַפָּגָז עַל הָרֹאשׁ.
וּבְתוֹךְ לֶהָבָה...לרובה יד ויד נצמדת
עד יפוצו אויב וצר.
אנחנו דרוכים במולדת,
נהיה לה מגן ומבצר.
ובתוך להבה מרקדת
צף זכר פרידה לא נשכח,
יש יש אחת אי שם במולדת
אשר אהבנוה כל כך.
כיתתנו בלילה צועדת
טובלה טבילת אש ועשן
בכל הר וגיא במולדת,
חיל ציון לא ינום, לא יישן.
בנתיבה שוממה ובודדת
גוף וגוף מתרטט כמיתר,
ליבותינו עם לב המולדת
הולמים אז בואדי נסתר.
גם העין חדה וחושדת,
ניד עץ מזימות יחרוש,
עמוקה השעה במולדת
לשריק הפגז על הראש.
מילים: אברהם ברוידס
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: יואל ולבה
|
ותיקות מקהלת משמרות 
שנת הקלטה: 28.1.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
על השיר
ר' השיר בלחן מרק לברי.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
לחנים נוספים באתר
עריכת תווים: איתמר ארגוב
תגיות
עדכון אחרון: 28.08.2024 03:13:11
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם