רוב ברכות

מתתיהו שלם התאים למילים מנגינה חסידית. בפרסום הדפוס המוקדם ביותר, "שנים עשר שירים לעם" חלק ג' משנת תש"ג (עמ' 58) כתוב כי הלחן "לפי ניגון עם". ראו השוואת הגרסאות אצל יעקב מזור, "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי", קתדרה 115, עמ' 115. מזור זכר את הלחן החסידי מילדותו, ורשם אותו בספרו עם אנדרה היידו "אוצר החסידות" (פריט 51) על סמך ההקלטה מחתונת דב רובינשטיין והקלטה נוספת שטרם דוגטלה, מהקלטה של חסיד לובביץ' בשנת 1967 במבשרת (כנראה מבשרת ירושלים, אחד היישובים שהתאחדו לימים למועצה המקומית מבשרת ציון).  

מתתיהו שלם בריאיון לציפי פליישר, 30.3.1963 ("התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 366):

לו יכולתי למחוק את זה הייתי מוחק. היה איזה מערכון-חיזיון, מבוסס על מקורות של אהבת ציון ועניין סוכות. לא עבדתי על השיר הזה כל-כך. הוא היה לצורך השעה. אחר-כך התחלתי להקפיד יותר.

ביצועים נוספים:

• דינה גולן וחבורת רננים (תשל"ח 1977) מתוך תכנית שירי סוכות בסדרת הרדיו "שוב יוצא הזמר"
• סרטון מתוך אירוע "זמרשת"
• סרטון ביצוע הריקוד לשיר - Burnaby folk dancers בליווי ביצוע מוזיקלי כלי
• תזמורת "סובו במחול" בעיבוד יגאל חרד (ביצוע כלי)

עוד באותו לחן: המנון חטיבה שבע.

מקהלות   ירושלים   סוכות, שמחת תורה, שמחת בית השואבה   שירים קאנוניים