התבשר רועה חביב

הִתְבַּשֵּׂר, רוֹעֶה חָבִיב, הֵן הִגִּיעַ תּוֹר-אָבִיב, רֵד מִן הָהָר לַבִּקְעָה. עַל פְּנֵי כָּרִים מִרְעֶה תַּרְחִיב, יִבְקַע שִׁירְךָ, בְּעֹז יַרְהִיב שִׁירַת רוֹעִים עַתִּיקָה. רֹן רֹנּוּ עֲדָרִים, גְּלֹשׁוּ, גְּלֹשׁוּ מֵהָרִים, רֹן רֹנּוּ עֲדָרִים, רֹנּוּ! הִתְבַּשְּׂרִי, כִּבְשָׂה, גַּם עֵז, הֵן הִגִּיעַ תּוֹר הַגֵּז – חַג לַצֹּאן, לָרוֹעֶה. עַל פְּנֵי שָׂדֶה הִבְשִׁיל גַּרְעִין, עֵדֶר הַצֹּאן מַבְהִיק, מַלְבִּין. הֶאָח, מַה טּוֹב וּמַה נָּאֶה! גֹּז גֹּזוּ, גּוֹזְזִים, בֶּן-כֶּבֶשׂ, גְּדִי עִזִּים, גֹּז גֹּזוּ, גּוֹזְזִים, גֹּזּוּ!התבשר, רועה חביב, הן הגיע תור-אביב, רד מן ההר לבקעה. על פני כרים מרעה תרחיב, יבקע שירך, בעוז ירהיב, שירת רועים עתיקה. רון רונו עדרים, גלושו, גלושו מהרים, רון רונו עדרים, רונו! התבשרי, כבשה, גם עז, הן הגיע תור הגז - חג לצאן, לרועה. על פני שדה הבשיל גרעין, עדר הצאן מבהיק, מלבין. האח מה טוב ומה נאה! גוז גוזו, גוזזים, בן-כבש, גדי עיזים, גוז גוזו, גוזזים, גוזו!