יָצְאוּ, יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ בַּחוּרַים,
יָצְאוּ עַזֵּי כְּתֵפַיִם וְחָזֶה,
וּבְעֵת שֵׂאתָם, שֵׂאתָם אֶת הָרַגְלַיִם
נָשְׂאוּ אִתָּם שִׁיר-זֶמֶר שֶׁכָּזֶה:
דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ, נְתִיבָה,
דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ, עֲרָבָה,
מֶרְחַקַּיִךְ אֲרֻכִּים,
לִרְגָבַיִךְ אֵין חֻקִּים.
נַחֲשִׁי-נָא לִי, הַדֶּרֶךְ,
הַמֶּרְחָק, אַתָּה הַגֵּד:
שְׁנֵי רֵעִים יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ,
מִי מֵהֶם יָשׁוּב בּוֹגֵד?
עַד דָּם טִפְּסוּ בַּסֶּלַע בַּחוּרַים,
חָצוּ רֵעִים בַּמַּיִם עַד חָזֶה,
אַךְ בְּשֵׂאתָם, שֵׂאתָם אֶת הָרַגְלַיִם
נָשְׂאוּ אִתָּם שִׁיר-זֶמֶר שֶׁכָּזֶה:
דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ, נְתִיבָה,
דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ, עֲרָבָה,
דֶּרֶךְ עֹנִי וְעַרְעָר,
דֶּרֶךְ נְחוּשָׁה וּגְזָר.
נַחֲשִׁי-נָא לִי, הַדֶּרֶךְ,
הַמּוֹרָא, אַתָּה הַגֵּד:
שְׁנֵי רֵעִים יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ,
מִי מֵהֶם יָשׁוּב בּוֹגֵד?
עָיְפוּ, עָיְפוּ לָמָוֶת בַּחוּרַים,
הִכְּתָה צִיָּה עַל רֹאשׁ וְעַל חָזֶה,
אַךְ עוֹד נָשְׂאוּ, נָשְׂאוּ אֶת הָרַגְלַיִם
וְעוֹד נָשְׂאוּ שִׁיר-זֶמֶר שֶׁכָּזֶה:
דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ, נְתִיבָה,
דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ, עֲרָבָה,
דֶּרֶךְ יֶגַע וְאוֹיֵב,
דֶּרֶךְ לְעַזֵּי הַלֵּב.
וְעֵדָה אַתְּ לָנוּ, דֶּרֶךְ,
וְכוֹחֵנוּ לָנוּ עֵד:
טוֹב הוּא מוֹת הַמֵּת בַּדֶּרֶךְ
מִשּׁוּבוֹ שֶׁל הַבּוֹגֵד.
נָפַל שָׁדוּד אֶחָד מִבֵּין הַשְּׁנַיִם,
שָׁמַט אָחִיו רֹאשׁוֹ עַל הֶחָזֶה,
אַךְ בְּשֵׂאתוֹ שֵׁנִית אֶת הָרַגְלַיִם,
נָשָׂא אִתּוֹ שִׁיר-זֶמֶר שֶׁכָּזֶה:
דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ, נְתִיבָה,
דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ, עֲרָבָה,
מֵרְגָבַיִךְ וְסַלְעֵךְ
קוֹל אָחִי צוֹעֵק לִי: לֵךְ!
לֹא עָנִית לִי עוֹד, הַדֶּרֶךְ,
לֹא עָנִיתָ, לֵיל יוֹקֵד:
שְׁנֵי אַחִים הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ,
מִי מֵהֶם יָשׁוּב בּוֹגֵד?
וְעֵת נָפַל שֵׁנִי מִבֵּין הַשְּׁנַיִם,
עֵת נָח רְחַב-כְּתֵפַיִם וְחָזֶה,
נָשְׂאוּ רוּחוֹת אֶת שִׁיר הַבַּחוּרַים,
נָשְׂאוּ רוּחוֹת שִׁיר-זֶמֶר שֶׁכָּזֶה:
דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ, נְתִיבָה,
דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ, עֲרָבָה,
לִרְגָבַיִךְ אֵין חֻקִּים,
לְנוֹפְלַיִךְ אֵין מֵקִים.
וְיוֹדַעַת אַתְּ, הַדֶּרֶךְ,
וַאֲנִי, הָרוּחַ, עֵד:
רַק הַמֵּת בָּךְ, דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ,
לֹא יָשׁוּב מִמֵּךְ בּוֹגֵד.יצאו, יצאו לדרך בחוריים,
יצאו עזי כתפיים וחזה,
ובעת שאתם, שאתם את הרגליים
נשאו איתם שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה,
דרך, דרך, ערבה,
מרחקיך ארוכים,
לרגביך אין חוקים.
נחשי-נא לי, הדרך,
המרחק, אתה הגד:
שני רעים יצאו לדרך,
מי מהם ישוב בוגד?
עד דם טפסו בסלע בחורים,
חצו רעים במים עד חזה,
אך בשאתם, שאתם את הרגליים
נשאו איתם שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה,
דרך, דרך, ערבה,
דרך עוני וערער,
דרך נחושה וגזר.
נחשי-נא לי, הדרך,
המורא, אתה הגד:
שני רעים יצאו לדרך,
מי מהם ישוב בוגד?
עיפו, עיפו למות בחורים,
הכתה ציה על ראש ועל חזה,
אך עוד נשאו, נשאו את הרגליים
ועוד נשאו שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה,
דרך, דרך, ערבה,
דרך יגע ואויב,
דרך לעזי הלב.
ועדה את לנו, דרך,
וכוחנו לנו עד:
טוב הוא מות המת בדרך
משובו של הבוגד.
נפל שדוד אחד מבין השניים,
שמט אחיו רואשו על החזה,
אך בשאתו שנית את הרגלים,
נשא איתו שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה,
דרך, דרך, ערבה,
מרגביך וסלעך
קול אחי צועק לי: לך!
לא ענית לי עוד, הדרך,
לא ענית, ליל יוקד:
שני אחים הלכו בדרך,
מי מהם ישוב בוגד?
ועת נפל שני מיבין השניים,
עת נח רחב-כתפיים וחזה,
נשאו רוחות את שיר הבחורים,
נשאו רוחות שיר-זמר שכזה:
דרך, דרך, נתיבה,
דרך, דרך, ערבה,
לרגביך אין חוקים,
לנופליך אין מקים.
ויודעת את, הדרך,
ואני, הרוח, עד:
רק המת בך, דרך, דרך,
לא ישוב מימך בוגד.
מילים: נתן אלתרמן
לחן: מרדכי זעירא כתיבה: תש"ב 1941 הלחנה: תש"ב 1941
|
דורון תבורי  |
שרה יערי 
פסנתר: שמואל פרשקו
שנת הקלטה: 195X
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שנת הקלטה: 195X
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
על השיר
השיר נדפס לראשונה עם תווים ב"לוח הארץ" לשנת תש"ב (יצא לאור בתחילת השנה), עמ' 99 - 101.
המידע לפי דן לאור, אלתרמן: ביוגרפיה (עם עובד: 2013) עמ' 262 ועמ' 800 הערה 81.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 25.04.2023 00:24:10
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם