מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: משה וילנסקי כתיבה: 1948 הלחנה: 1948
|
איזי הוד  |
הצ'יזבטרון 
סולן: גדעון זינגר
מלווה בפסנתר: אליקום שפירא
שושנה דמארי 
ניצוח: משה וילנסקי
ליווי: התזמורת הסימפונית של סי בי אס (CBS) ישראל/תזמורת CBS ישראל
שנת הקלטה: 1968
נכלל בתקליט: שירי עם לוחם
מקהלת בית הלל של האוניברסיטה העברית 
ניצוח: מאיר הרניק
שנת הקלטה: 25.5.1960
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ניצוח: שלום רונלי-ריקליס
שנת הקלטה: 30.3.1960
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שושנה דמארי  ביצוע:
חבורת זמר לא מזוהה  נגינה: תזמורת לא מזוהה
מקור: תקליטון מס' 493 בחברת "צליל"
ההקלטה אותרה בהעתק תקליטון של חברת "צליל". תמונת התקליטון ובה פרטי הביצוע אינה בידינו.
מקס פורמנסקי 
מקור: התקליט Ecos de Israel בחברת Londisc
שושנה דמארי 
שנת הקלטה: 1949
מקור: התקליט Voice of Israel בחברת RCA Victor
תודה לעמי ירימי על ההקלטה
שושנה דמארי 
על-פי הספר "הצ'יזבטרון - אם הלהקות הצבאיות", השיר נכתב לתכנית השנייה של להקת הצ'יזבטרון לרגל ציון שבע שנים לפלמ"ח. הופעת הבכורה של התכנית הייתה בתאריך 20.7.1948 במחנה צריפין, אולם על-פי עדותה של צפורה סמברג (המובאת בהמשך), כנראה שחגיגות ה-7 לפלמ"ח החלו חודשיים קודם לכן, ימים ספורים לפני הכרזת המדינה (הפלמ"ח אכן הוקם במאי 1941), וכבר אז הושמע השיר לראשונה. בשם השיר נרמז גיל הפלמ"ח.
דן אלמגור, במסגרת מענה לשאלותיו של דוד גוטרזון, מנהל אתר אלתרמן:
חיים חפר, מעריץ גדול של אלתרמן, זכר את סיפור השיר "איה" [שם א"י = ארץ ישראל – זֶמֶרֶשֶׁת] ואימץ אותו תכסיס: השיר לחטיבה בת-השבע נקרא בשם נערה ("בת שבע, בת שבע, הזמר הוא לך"), אך רבים הבינו את הרמז המוצפן. יום-ההולדת של החטיבה הוחג במדורה גדולה, אליה הוזמן, כרגיל, גם אלתרמן, שכתב באותו סוף שבוע ב'דבר' את הטור "מסביב למדורה" (שהולחן אחרי שנים רבות, ביזמתי, ע"י יאיר רוזנבלום).
מספרת צפורה סמברג, פלמ"חניקית וחברת קיבוץ כפר הנשיא:
לראשונה שמעתי את השיר בחגיגת יום ההולדת השביעי לפלמ"ח. ימים ספורים לפני כן נכנסו אנשי הפלמ"ח למחנה פילון (ליד ראש-פינה) אשר אך זה פונה ע"י הבריטים. המקום היה מטונף ועבדנו קשה בקרצוף וניקוי כדי להתאימו לקליטת אנשינו.
השיר הושר ע"י שושנה דמארי, ודמות מיוחדת כיבדה אותנו בהופעתה: לורנה וינגייט, אלמנתו של אורד וינגייט, "הידיד". ההתרגשות היתה רבה. לאחר אותה מסיבה נסעתי לתל אביב לקורס כל שהוא, ושם שמעתי על הכרזת המדינה. כך שהמסיבה הזו התרחשה ככל הנראה ימים ספורים לפני הכרזת המדינה.
חיים חפר, מתוך ספרו "חיים חפר מספר ומזמר" (כנרת זמורה ביתן 2004, עמ' 86):
פלמ"חניקים רבים ודאי זוכרים את הריקודים ברחבת "הבימה" כשאנחנו – הצ'יזבטרון – עומדים על המרפסת ושרים להם את "בת שבע" – ואחר כך התקיים המצעד, המצעד שבן-גוריון עמל קשה כדי שכל מי שלובש מדים לא ישתתף בו, כי הרי יש לנו צבא אחד . הצ'יזבטרון, - שקיבל רשות להופיע בכנס הפלמ"ח, שנערך אז במגרש כדורגל בגני התערוכה הישנים של תל אביב על יד הירקון – קיבל הוראה בערב הכנס שלא להשתתף בו [אבל השתתף בכל זאת].
בתנועת הנוער "המחנות העולים" חובר לפי הלחן השיר "זכרונות מחנה כברי" (אתחלתא: עת לרחובות נשוב בעוד יומיים), נדפס ב"פזמונית מני אז".
ביצועים נוספים:
- יהורם גאון (בעיבוד מרטין מוסקוביץ, 1975)
וידיאו:
- בת שבע בביצוע שושנה דמארי (מתוך ערב מחווה לחיים חפר, 1987, השיר השני)
- משתתפי התכנית "כל המנגינות עם משה וילנסקי" בהנחיית נועם שריף (השיר החותם, תזמון 45:25).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מתוך: "בשער" גיליון מס' 11 י"ד באב תש"ח 19.8.1948