את ארץ שלי

הוּא – הֱיוּ שָׁלוֹם, מוֹלֶדֶת וְזֶהָבָה, הֱיוּ שָׁלוֹם, שָׁכוֹחַ לֹא אֶשְׁכַּח, גַּם אִם לָשׁוּט אַרְחִיקָה מַעֲרָבָה, לִבִּי תָּמִיד יָשׁוּט רַק לַמִּזְרָח. הִיא – שָׁלוֹם דּוֹדִי, הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר יָרָדָה, הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שָׁקְעָה בַּמַּעֲרָב, וְהִיא זוֹרַחַת שָׁם עַל הַבְּרִיגָדָה וְהִיא קוֹרֵאת אוֹתְךָ לִשְׂדֵה הַקְּרָב. יַחַד – גַּלִּים וְשָׁמַיִם וְרוּחַ נוֹשֵׁב, וּשְׁתַּיִם עֵינַיִם שֶׁל תְּכֵלֶת בַּלֵּב, וְזֵכֶר כִּנֶּרֶת וְלַיְלָה גְלִילִי, אַתְּ, אֵין לִי אַחֶרֶת, אַתְּ אֶרֶץ שֶׁלִּי. הוּא – רַק לָךְ וְלַמּוֹלֶדֶת אֶתְגַּעְגֵּעַ וְעַל שְׁתֵּיכֶן לָעַד לֹא אֲוַתֵּר, כִּי מִשְּׁתֵּיכֶן, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ, אֶת כָּל אַחַת אֲנִי אֹהַב יוֹתֵר. הִיא – וְאִם גַּם תִּשְׁכָּחֵנִי בֵּין מִילְיוֹנִים, זְכֹר-נָא אֶת דְּבָרַי לַעֲדֵי-עַד: וַדַּאי יֵשׁ בָּעוֹלָם רַבּוֹת כָּמוֹנִי, אַךְ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יֵשׁ רַק אַחַת.הוא – היו שלום, מולדת וזהבה, היו שלום, שכוח לא אשכח, גם אם לשוט ארחיקה מערבה, לבי תמיד ישוט רק למזרח. היא – שלום דודי, השמש כבר ירדה, השמש כבר שקעה במערב, והיא זורחת שם על הבריגדה והיא קוראת אותך לשדה הקרב. יחד – גלים ושמים ורוח נושב, ושתים עינים של תכלת בלב, וזכר כנרת ולילה גלילי, את, אין לי אחרת, את ארץ שלי. הוא – רק לך ולמולדת אתגעגע ועל שתיכן לעד לא אוותר, כי משתיכן, האלוהים יודע, את כל אחת אני אוהב יותר. היא – ואם גם תשכחני בין מיליונים, זכר-נא את דברי לעדי-עד: ודאי יש בעולם רבות כמוני, אך ארץ-ישראל יש רק אחת.