מילים: חיים גורי
לחן: ולאדימיר רומאנוביץ' באקאלייניקוב, ניקולאי רומאנוביץ' באקאלייניקוב כתיבה: 1945
|
נחמה הנדל, חבורת בית רוטשילד  |
אופירה גלוסקא 
מתוך "למרחקים מפליגות הספינות", אוסף שירי נמל וים לציון 70 לנמל תל-אביב בעריכת נחום (נחצ'ה) היימן
חבורת שהם  ביצוע:
יורי מורפסי 
ביצוע השיר בשפת המקור (רוסית) בלווי תזמורת בניצוחו של סרגיי גוליצ'ין, מתוך תקליט מס' 20497 של חברת "סירנה-אלקטרו".
על נסיבות חיבור השיר סיפר המחבר (מתוך מכתב ששלח לידידו יהודה בן-צור, 2008):
השיר שבא לעולם בימים ההם קשור אף הוא בחברנו יוחאי [בן-נון; ראו גם שיר הקברניט – זֶמֶרֶשֶׁת]. נסענו יחדיו באוטובוס. כבר אינני זוכר אם היה זה "אגד" או אוטו ערבי. זכור לי שעצרנו בנצרת. יוחאי שר לי את המנגינה הרוסית שמצאה חן בעיניי. תוך כדי נסיעה חיברתי את המילים. כך בא לעולם השיר [...] העוסק בגירוש המעפילים מחיפה לקפריסין ומסתיים בשורה: "עוד נחזורה, שוב נחזורה והרוח תרעש חזקה / ושירים יעלו מסיפון ומתורן / עוד נחזור ונשיבה נקם". שירי העפלה נוספים חוברו בנסיבות אחרות. שים לב, יהודה, בכל השירים האלה קיים מרכיב העתיד כיסוד מכריע. "יום יבוא!" היה כוח עצום בשירי המאבק וההעפלה."
על פי "ואלה השירים" (רשימת התוכן) של הספר "משפחת הפלמ"ח", מנגינת השיר היא "עממית (רוסית)". חוקר הזמר הרוסי אורי יעקובוביץ' מציין כי השיר הופיע בדפוס לראשונה בשירון של הפלמ"ח "בפתח אהלינו" (צרור פזמונים, מס' 2, עמ' 16) תחת השם "קפריסין" ולידו צוין "מנגינה רוסית - גרמנסקי, גרמנסקי", וכי על פי מאיר נוי "בפתח אהלינו" הייתה בעצם סדרה של 4 שירונים שיצאו בין השנים 1945-47. הניסיונות לאתר את "גרמנסקי גרמנסקי" (גם על פי התעתיק הקירילי) עלו בתוהו.
ב-23.10.2014 נבדקה סוגיית שם השיר ומקורו עם חיים גורי, מחבר השיר. לדבריו השיר לא מדבר על קפריסין; הוא קרא (ועדיין קורא) לשירו "נשוטה, נשוטה" ומעולם לא קרא לו בשם "קפריסין". עוד הוסיף כי כתב את השיר למנגינה שהכיר ואין לו מושג מה זה "גרמנסקי, גרמנסקי". "נשוטה, נשוטה" היה השיר השני שכתב, וזאת לבקשתו של יצחק שדה.
ב- 14.1.2020, הבהיר פרופ' דוד אסף, כי על פי הקדשה שנמצאת על עותק החוברת 'בפתח אהלינו', שנכתבה ביום 12.1.1946, ברור שהחוברת יצאה בסוף 1945.
מקור המנגינה אותר חלקית: מנגינת הפזמון של "נשוטה נשוטה" היא מנגינת הפתיח (המבוא האינסטרומנטלי) של הרומאנסה הרוסית Бубенцы ("פעמוני מזחלת"). מנגינת הפתיח מבוססת על מנגינת הפזמון של הרומנסה. קיים דמיון משמעותי בין הפזמונים עצמם של שני השירים, ובשורה השלישית של הפזמון, שמנגינתה אינה טריוויאלית, אפילו יש זהות. דמיון זה בולט באחדים מביצועי הרומאנסה. הרומאנסה נכתבה ברבע הראשון של המאה ה-20. המילים מיוחסות בדרך כלל לאלכסנדר בוריסוביץ' קוסיקוב (1896-1977) והלחן לוולאדימיר באקאלייניקוב, אולם שֵׁם מחבר המילים כלל לא מוזכר בתווית התקליט (ר' להלן) ובשם המלחין מצוין רק שם המשפחה. באתר הרוסי a-pesni מצוין כי המלחין הוא ולאדימיר או אחיו ניקולאי. יש לציין כי בין מנגינת הבית של "נשוטה נשוטה" לבין מנגינת הבית של הרומאנסה הרוסית אין כל דמיון, ומקור מנגינת הבית בשיר העברי טרם אותר.
ביצועים נוספים:
- גברי חבורת רננים (מתוך "חיים שכאלה" עם חיים גורי, 1971)
- יונה עטרי בליווי חבורה בעיבוד שמעון כהן
- חבורת גורן
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווי השיר הרוסי.
השיר בחוברת שירי פלמ"ח "לפתח אוהלינו - צרור פזמונים", שיצאה לאור בסוף 1945.
צילום הקדשה על עותק של החוברת "לפתח אוהלינו", לפיה נקבעה שנת כתיבת השיר. מתוך ספרו של פרופ' דוד אסף "שיר הוא לא רק מילים", עם עובד, 2019, עמ' 291. על פי הפענוח, ההקדשה היא לנתן שחם והמקדישים, לפי הסדר: חיים פיינר (חפר), חיים גורי ומתי גרינברג (מגד)
תודה לפרופ' דוד אסף
תמונת תווית תקליט מס' 20497, של חברת "סירנה-אלקטרו", בו הופיע השיר בביצוע יורי מורפסי.