מילים: מן המקורות
לחן: אליהו גמליאל, מתתיהו שלם הלחנה: 1944-1943
|
מרים אביגל (ליאון), צבי בר ניב, אהרון צדוק 
שנת הקלטה: 1956
בליווי להקה עממית בהדרכת אליהו גמליאל. מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
שירה בציבור בהדרכת אפי נצר  נגינה: תזמורת הבידור של קול ישראל
ניצוח: משה עצמון
שנת הקלטה: תחילת שנות השישים
ביצוע כלי. ההקלטה הוגדרה על הסליל "פרפראזה" על השיר.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתמרים יעקבי 
פסנתר: נחום נרדי
שנת הקלטה: 1965
הביצוע כולל את התוספת של אליהו גמליאל
ניקוי רעשים: רפי בינדר עבור ערוץ היוטיוב "שיר עד"
נכלל בתקליט: Let Us Sing Israeli and Yiddish Folk Songs - זמרה ננעים
דליה עצמון, עפרה צדוק, צמד האמירים 
להקת העוזים (להקת החלוצים)  ביצוע:
אביבה רוה, הלל (אילקה) רוה  ביצוע:
טובה בן-צבי  ביצוע:
להקת כרמון 
מקור: התקליט "שירי עם עם להקת כרמון", הד ארצי AN 63-97
נכלל בתקליט: שירים עממיים בביצוע להקת כרמון עם תזמורת עממית
מרתה שלמה 
מקור: התקליט Martha Schlamme Sings Israeli Folk Songs, מס' VSD-2070 בחברת Vanguard
נכלל בתקליט: Martha Schlamme sings Israeli folk songs
אהובה צדוק 
ניצוח: חנן וינטרניץ
שנת הקלטה: 1958
מקור: התקליט "אנחנו משחקים"
בליווי הרכב כלי.
אהובה צדוק הקליטה את השיר גם בשנת 1965 בעיבוד שי בורשטיין.
נכלל בתקליט: אנו משחקים: אהובה צדוק בשירים לילדי כיתות א-במקהלת המדרשה למחנכים למוסיקה בתל אביב 
ניצוח: בתיה שטראוס
שנת הקלטה: 18.3.1963
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מרים אביגל (ליאון), אהרון צדוק 
עמליה הררי (וולפא), להקת "עלי האש" 
שנת הקלטה: 1958-59
מקור: התקליט "צליל וזמר למחול - עמליה הררי (סופרן) ולהקת 'עלי-האש'" בהוצאת "סימפוניה"
נכלל בתקליטור: שיבולת בשדה: משירי מתתיהו שלם
אהרון צדוק 
ניצוח: חנוך חסון
ליווי: להקת לרוקדים הידד
שנת הקלטה: 9.6.1958
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
יפה ירקוני  ביצוע:
גאולה גיל, להקת אורנים צבר 
רבקה שטורמן חיברה לשיר ריקוד. ר' ריאיון עם רבקה שטורמן והדגמת הריקוד.
מתוך ריאיון של מתתיהו שלם לציפי פליישר ובתיה באיאר, 30.3.1963 ("התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 368):
[בתיה באיאר:] לא הכרתי את השיר הזה לפני 1956, אז נסעתי לשוויצריה ושם למדתי אותו בשומר הצעיר ציריך, אבל כשחזרתי ב-1959 וראיתי אותו מודפס, הסתבר לי שבחו"ל השיר היה יותר ארוך... מה קרה כאן בדיוק?
[תשובת מתתיהו שלם:] אני עצמי מחשיב שיר זה פחות. אספר לך מה קרה. הייתי מורה ברמת יוחנן במשך 12-10 שנים. מדריך בחברות הנוער. ב-1943 או 1944 הייתה לנו חברת נוער ישראלית, ועשיתי אִתם כמדריך כל מיני חגיגות. היו שם תימנים וספרדים, ואחד התלמידים היה אליהו גמליאל. הוא היה שר טוב וגם מחלל, ובדיוק כמו שרציתי. למדנו נושא בתנ"ך, סיכמנו, וכתבתי את השיר הזה לחגיגת הסיכום. כתבתי עד "בן ישי חי וקיים". הסיום קצת חסידי. לא שיערתי שהשיר יעשה גלים [...] המפיץ היה כנראה אליהו, הוא עבר לתל-אביב, כי רצה להיות צייר. שם הוא נזכר בשיר הזה ועשה "וריאציות", וכך הוסיף בעצמו את הקטע השלישי.
ביצועים נוספים:
- יאמה אנסמבל (עיבוד במשקל תשע שמיניות)
- ארבע לב אדום (סרטון מתוך "זמרת הארץ", שיר ראשון במחרוזת)
- יגאל בשן - פרודיה במילים אחרות (הריקוד חי וקיים) בעקבות הנוסח השטותי
- להקת a-wa - חידוש של הפרודיה
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת