שיר געגועים (לכפר סבא)

אָנֹכִי, לִבָּתִי מִתְעַלֶּפֶת בְּזָכְרִי אֶת עֲצֵי הַבְּרוֹשִׁים, וְאֵיךְ דִּינָה יוֹצֵאת מִן הָרֶפֶת רֵיחָנִית וְיָפָה מִנָּשִׁים! חֲבֵרִים, לִבָּתִי מִתְעַלֶּפֶת, ‏בְּזָכְרִי אֶת צֵאתָהּ מִן הָרֶפֶת! ‏ עִיר וָאֵם, זִכְרוֹנֵךְ בִּי חָבוּק! תֵּל-אָבִיב, מַה כָּלִיתִי אֵלַיִךְ! אֶל רֵיחוֹת תַּפּוּזִים וּפִיסְטוּק, אֶל בִּכְיָם שֶׁל קְטַנֵּי חֲמוֹרַיִךְ! וְאֶל שִׁיר הָרוֹכְלִים הַמַּמְשִׁיךְ – יְרָקוֹת, תַּפּוּזִים, אַלְטֶע שִׁיךְ! יֵשׁ נְיוּ-יוֹרְק בָּעוֹלָם, לֹא אֶגַּע בָּהּ! לֹא עַל נִיצָה אֶחְלֹם בְּלֵילִי! הוֹי, נַפְשִׁי רַק אֵלַיִךְ, כְּפָר-סַבָּא, רַק אֵלַיךְ, כְּפָר-סַבָּא שֶׁלִּי! אוֹיָה זֶה שִׁגָּעוֹן, אִמָּא אַבָּא! בִּי הַנֶּפֶשׁ יוֹצֵאת לִכְפָר-סַבָּא! תֵּל-אָבִיב, יָם גַּגּוֹת וְשָׁמַיִם, וּקְרִיאוֹת מְתַקֵּן נַעֲלַיִם! וְשִׂיחוֹת הַקִּבּוּץ וּוִכּוּחַ, אוֹי, וְקוּמְזִיץ מֻבְטָח וּבָטוּחַ! וְאֶצְלִי שִׁגָּעוֹן, אִמָּא אַבָּא! אָנֹכִי מְשֻׁגָּע לִכְפָר-סַבָּא!אנוכי, ליבתי מתעלפת ‏בזכרי את עצי הברושים, ואיך דינה יוצאת מן הרפת ריחנית ויפה מנשים! חברים, לבתי מתעלפת ‏בזכרי את צאתה מן הרפת! ‏ עיר ואם זכרונך בי חבוק! תל אביב, מה כליתי אליך! אל ריחות תפוזים ופיסטוק, אל בכים של קטני חמוריך! ואל שיר הרוכלים הממשיך- ירקות, תפוזים, אלטע שיך! יש ניו-יורק בעולם, לא אגע בה! לא על ניצה אחלום בלילי! הוי, נפשי רק אליך, כפר-סבא, רק אליך, כפר-סבא שלי! אויה זה שיגעון, אימא אבא! בי הנפש יוצאת לכפר-סבא! תל-אביב, ים גגות ושמיים, וקריאות מתקן נעליים! ושיחות הקיבוץ וויכוח, אוי, וקומזיץ מובטח ובטוח! ואצלי שיגעון, אימא אבא! אנוכי משוגע לכפר-סבא!