למולדת אמא

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, נִצְעַד קָדִימָה לִקְרַאת הַקְּרָב הָאַחֲרוֹן. וְשׁוֹב נָשׁוּב מוֹלֶדֶת-אִמָּא בִּפְאַר זֵרֵי הַנִּצָּחוֹן, בִּפְאַר זֵרֵי הַנִּצָּחוֹן! הֲלֹא הֵינַקְתְּ רִבּוֹא בָּנַיִךְ בְּחֶלְבֵּךְ וּבְדִבְשֵׁךְ יִשַּׁנְתְּ בִּזְרוֹעַ שְׁדֵמוֹתַיִךְ, אָצַלְתְּ לָהֶם מָעוֹז נֶפֶשׁ. הָפַכְתְּ גּוּפֵנוּ לְמַתֶּכֶת, הָאַדִּירָה בָּאִמָּהוֹת, יוֹמָם וָלֵיל אָלַפְתְּ לָלֶכֶת בַּמִּישׁוֹרִים וּבַגְּבָעוֹת. ‏שָׁלוֹם, שָׁלוֹם... ‏חִזַּקְתְּ יָדֵינוּ, הַמּוֹלֶדֶת, בְּמִשְׁלָטִים, בְּמִבְצָרִים, וְהָאֻמָּה הַמְּשֻׁעְבֶּדֶת קַרְנָהּ כְּקֶדֶם שׁוּב תָּרִים. כָּעֵת נֵלֵךְ לִשְׁמֹר כָּל רֶגֶב מִגּוּף אֵיתָן הָאֲדָמָה שֶׁלָּנוּ גַּם צָפוֹן גַּם נֶגֶב אֲשֶׁר קֻדְּשׁוּ בַּמִּלְחָמָה! שָׁלוֹם, שָׁלוֹם...שלום, שלום, נצעד קדימה לקראת הקרב האחרון. ושוב נשוב מולדת - אמא בפאר זרי הנצחון, בפאר זרי הנצחון! ‏הלא הינקת רבוא בניך בחלבך ובדבשך יישנת בזרוע שדמותיך, אצלת להם מעוז נפש. ‏הפכת גופנו למתכת, האדירה באמהות, יומם וליל אלפת ללכת במישורים ובגבעות. ‏שלום, שלום, נצעד קדימה לקראת הקרב האחרון. ושוב נשוב מולדת - אמא בפאר זרי הנצחון, בפאר זרי הנצחון! ‏חיזקת ידינו ,המולדת, במשלטים, במבצרים והאומה המשועבדת קרנה כקדם שוב תרים ‏כעת נלך לשמור כל רגב מגוף איתן האדמה- שלנו גם צפון גם נגב אשר קודשו במלחמה! ‏שלום, שלום, נצעד קדימה לקראת הקרב האחרון. ושוב נשוב מולדת - אמא בפאר זרי הנצחון, בפאר זרי הנצחון!

פורסם ב- 2.12.1948 במקור לא מזוהה.

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 16 הד' [סדרת מחברות עם תווים] 1